> Morcake

13 בפברואר 2017

בראוניז קקאו זוגיים

אז ולנטיינז דיי.


אל תראו אותי ככה, אני לא איזו רומנטיקנית או קיטשית גדולה.


אבל ולנטיינז ==> תירוץ לאפות. והיות שמטרת העל שלי היא להשמין את כל הסביבה שלי, אז ולנטיינז ==> תירוץ לאפות לאסף. כי רוב הזמן, הוא הסביבה שלי.


ולנטיינז שקול בראש שלי לשוקולד. קינוח לאסף גם שקול בראש שלי לשוקולד, אז הכיוון היה ברור:

אגוזים.

סתם, שוקולד.


בגדול, יש לי בראוניז קבועים שמבחינתי, אין לי בעיה להכין אותם כל יום-כל יום-כל יום, אבל אם כבר ולנטיינז*, אז למה שלא נעשה ניסוי קטן?

*מה זאת אומרת, "ולנטיינז זה חג האהבה ולא חג הניסויים"? מי אמר? אה, כל העולם? אה. אממ. אה.


כאמור, יש לי בראוניז שאני מאד אוהבת להכין, והם שוקולדיים ופאדג'יים ונהדרים, ואני חושבת שבראוניז תמיד צריכים להכיל שוקולד ורק שוקולד (אוקיי, כמעט תמיד), אבל כבר מלא זמן שאני קוראת בשלל מקומות על בראוניז עם קקאו של אליס מדריץ', אז החלטתי לנצל את חג הניסויים -- אולי תזרמו איתי על זה שניה ותפסיקו לעשות פרצופים?! -- כדי לבדוק אותם.


ואם אני כבר אופה משהו שוקולדי להפליא לכבוד הוולנטיינז, אז שזה יהיה כבר בתוך תבנית לב אדומה שאמא קנתה לי בוורשה (תודה, אמא!), ושהכל יקושט בהמון ספרינקלז לבבות. לא?


כאילו.. זה חג האהבה (והניסויים). צריך לחגוג אותו כמו שצריך.

כמו שצריך = להכין קינוח חגיגי ארבעה ימים לפני החג, לצלם אותו, לכתוב עליו, ואז להישאר בלי שום דבר קונקרטי ליום עצמו. אופס וזה.


סתם סתם, אסף מתכנן ארוחת ערב ביתית (דיברנו לעשר שניות על לצאת ואז צחקנו וצחקנו וצחקנו), ואני מתכננת לראות אילו שאריות יש לי בבית ולהרכיב מהן משהו מתוק/טעים/אכיל.

אשת חיל מי ימצא.


אז איך אתם מתכננים לחגוג את החג הכי מיותר בשנה? אם התשובה שלכם כוללת את המילה פיצה, בבקשה תכתבו גם כתובת -- אני רוצה להצטרף לחגיגות שלכם.

***
בראוניז קקאו זוגיים
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה, ושיניתי קצת (כולל הקטנת כמויות משמעותית, לקבלת קינוח זוגי).

כמות: אני הכנתי בתבנית לב קטנה, אני מאמינה שאפשר לאפות בתבנית עגולה בקוטר של כ-12 ס"מ (או קצת יותר/קצת פחות).

מצרכים:
לבראוניז
50 ג' חמאה
75 ג' (6 כפות) סוכר לבן
30 ג' (3 כפות) אבקת קקאו
קורט מלח
1 ביצה בינונית קרה
20 ג' (2 כפות) קמח לבן

להפתעה בתוך הבראוניז (לא חובה)
1 כפית גדושה מחית פרלינה
20 ג' שוקולד צ'יפס לבן/שוקולד לבן קצוץ

לגנאש שוקולד-קפה
60 מ"ל (1/4 כוס) שמנת מתוקה
40 ג' שוקולד מריר
1/4 כפית אבקת נס קפה

סוכריות צבעוניות, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות.
2. ממיסים חמאה, סוכר, קקאו ומלח בסיר בינוני. מבשלים עד לקבלת תערובת אחידה, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מסירים מהאש.
3. מוסיפים ביצה וטורפים היטב, עד להיטמעות מלאה.
4. מערבבים פנימה את הקמח, עד לקבלת תערובת חלקה.
5. יוצקים כמחצית מהבלילה לתבנית.
6. מניחים מחית פרלינה ושוקולד לבן במרכז התבנית.
7. מכסים בשאר הבלילה.
8. אופים כ-15 דקות, עד שעוגת הבראוניז מתייצבת, וקיסם הננעץ במרכזה יוצא מעט רטוב. מניחים בצד -- היות שלא חותכים לקוביות אלא אוכלים את הבראוניז כמו עוגה, אין באמת צורך לצנן.
9. להכנת הגנאש: מניחים שמנת מתוקה, שוקולד מריר וקפה בקערה קטנה. מחממים במיקרוגל בפולסים של חמש עשרה-שלושים שניות, ומערבבים היטב בין לבין, עד לקבלת גנאש חלק.
10. יוצקים את הגנאש מעל הבראוניז.
11. אם רוצים, מקשטים בסוכריות צבעוניות.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אז מה דעתי לגבי בראוניז הקקאו לעומת בראוניז השוקולד? תקשיבו. יש להם קטע. הטעם קצת מזכיר יותר עוגת שוקולד, אבל המרקם הרבה יותר דחוס -- מאד מריר, מאד עשיר, אבל בקטע טוב.
  • אגב, אם אתם כבר מכינים בראוניז קקאו, השקיעו והשתמשו בקקאו טוב. אני, באופן אישי, השתמשתי בקקאו בארי.
  • האם אפשר להניח כדור גלידת וניל (או כל טעם אחר) מעל הבראוניז החמימים לפני ההגשה? בהחלט!
  • האם אפשר לחמם מעט במיקרו/תנור את הבראוניז לאחר שהם התקררו והגנאש התייצב, ואז להניח עליהם כדור גלידה? בהחלט! במקרה הזה, הגנאש יהפוך לסוג של רוטב שוקולד חם, וממתי בדיוק זה דבר רע?
  • כמובן שאפשר לוותר על הפתעת הפרלינה ושוקולד לבן, אבל למה שתרצו לעשות דבר כזה?
  • וכן, אפשר להכפיל - אולי אפילו לשלש - כמויות ולאפות כמות רגילה של בראוניז, נגיד בתבנית 20X20 ס"מ.
  • עכשיו תקשיבו, אני השקעתי ופרסמתי את המתכון הזה יום לפני ולנטיינז, ולא בחג עצמו, כדי שלכם יהיה זמן להתארגן על עצמכם ולהכין אותו. אז אל תאכזבו אותי, אוקיי? אוקיי.

דוגמן הבית

אוף, הלוואי שאסף ימצא כבר דרך לארגן לי זר של צ'יפס לוולנטיינז. הא, על מי אני עובדת -- שישחזר את הצ'יפס הזה, ואני אהיה המאושרת באדם.

דוגמנית הבית

5 בפברואר 2017

מילקי נוטלה

אני אופה די הרבה. עוגות, עוגיות, רעיונות שקופצים לי לראש ובא לי לנסות, דברים שאסף רומז-מבקש-דורש שאכין לו.


בכל הפעמים האלה, אני לרוב לא מרוצה.


"כן, העוגה טעימה, אבל הקישוט יצא לי מכוער"
"העוגיות סבבה, אבל משהו מוזר לי במרקם"
"נכון שהלחמניות יצאו מהתנור לפני חמש דקות וכבר הספקתי לאכול שלוש, אבל אוף, הלוואי שהן היו רכות יותר"


בסך הכל, כיף איתי.


בכל אופן, נדיר שאני ממש עפה על עצמי ועל המתכון ועל התוצאה הסופית. הפעם הקודמת שזה קרה היה עם בראוניז הג'ינג'רברד ההיסטריים (הכנתם אותם? הכנתם? נו, אולי תכינו כבר?).


אבל היום? את המתכון של היום אני אשכרה מגדירה כמושלם. ואני (כמעט) אף פעם לא קוראת לשום דבר מושלם.


אבל שניה, בואו נדבר על משהו רגע --

אתם יודעים איזה יום היום, נכון? החג האהוב על כולנו? נו? נזכרתם? עוד לא?


יום הנוטלה העולמי, ביצ'ז. אחד הימים הכי טובים בשנה. יום שמצדיק חגיגה. יום שמצדיק --

פם פם פם

-- מילקי נוטלה.


ניסיתי לחשוב מה להכין ליום הנוטלה. עוגיות? הכנתי כברפעמיים. שלוש, אם אתם מחשיבים פיננסייה.

שמרים? Been there, baked that.


לא היתה ברירה, הדבר ההגיוני היחיד היה להכין מילקי נוטלה: פודינג נוטלה קרמי ועשיר, מצופה קצפת וניל* עדינה ומתקתקה.

*האמת היא שבהתחלה רציתי שגם הקצפת תהיה מחוזקת בנוטלה, אבל אסף שכנע אותי שזה מוגזם, ועדיף להישאר עם הווניל הקלאסי של המילקי. אל תראו אותו ככה, הוא בחור חכם, האסף הזה.


בקיצור.


מכינים פודינג נוטלה בכלום זמן, מחלקים לכוסות, מצננים.


מקציפים שמנת עם וניל וסוכר, מניחים מעט בכל כוס, מקשטים במה שרוצים.


טועמים, צועקים "יואו, אני לא מאמין/ה, זה אשכרה מרגיש כמו מילקי בטעם נוטלה, איזו התרגשות!!! וואו, כמה זמן לא אכלתי מילקי, איזה כיף", עפים על עצמכם ו...

כן, הגענו לשלב הזה.


עפתי על המתכון. עפתי על עצמי.


איזה טעים זה מילקי נוטלה.


היי, שטראוס! עשיתם מילקי וניל, עשיתם מילקי קרמל מלוח, עשיתם כל מיני דברים. אתם לא חושבים שהגיע הזמן למילקי נוטלה?


אה רגע, בעצם ויקיפדיה טוענת שכבר היה מילקי אגוזים פעם. אז שכחו מזה.


בעצם, עזבו אתכם משטראוס. אתם לא צריכים אותם. חלב, נוטלה, מלח, קורנפלור, שמנת מתוקה, וניל וסוכר -- יש לכם את כל אלה בבית?


מעולה. עוד שעתיים-שלוש אתם יכולים כבר להתענג על מילקי נוטלה ביתי.


אז שיהיה לכם יום נוטלה שמח.


פססססט "להתענג" זו מילה קצת דוחה, לא?


***
מילקי נוטלה (מושלם!)
מקור המתכון: פודינג הנוטלה מבוסס על הפודינג הזה, עם שינויים קלים.

כמות: מאד תלוי איזו כמות רוצים שכל כוס תכיל. הייתי ממליצה על משהו באזור ה-10-12 כוסות. לי יצאו 11 כוסות, כאשר בכל אחת הנחתי 80 גרם פודינג, ו-15-25 גרם קצפת.

מצרכים:
לפודינג נוטלה
720 מ"ל (3 כוסות) חלב
300 ג' (כ-1 כוס) נוטלה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
40 ג' (4 כפות) קורנפלור

לקצפת וניל
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1 כפית מחית וניל/2 כפיות תמצית וניל
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן

אבקת נוגט/פולי קקאו גרוסים/פניני שוקולד/מה שמתחשק לכם

אופן ההכנה:
1. להכנת הפודינג: מערבבים 120 מ"ל (חצי כוס) חלב עם קורנפלור בקערה קטנה, עד להמסת הקורנפלור. מניחים בצד.
2. מניחים את שאר החלב (600 מ"ל/שתי כוסות וחצי) בסיר בינוני. מוסיפים מלח ונוטלה. מבשלים על אש בינונית, תוך כדי ערבוב, עד להמסת הנוטלה.
3. מוסיפים את תערובת החלב והקורנפלור. ממשיכים לבשל ומביאים לרתיחה עדינה, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מנמיכים את האש וממשיכים לבשל למשך כדקה נוספת, תוך כדי ערבוב, עד להסמכה.
4. מחלקים לכוסות הגשה ומצננים לגמרי במקרר, משהו כמו שעתיים.
5. להכנת הקצפת: מניחים שמנת, וניל וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה עד לקצפת יציבה אך רכה, כלומר מעט יותר יציבה ממרקם יוגורט, אך עדיין רכה מדי לזילוף.
6. בעזרת כף/כפית, מניחים מעט קצפת מעל הפודינג בכל אחת מהכוסות. מיישרים לשכבה אחידה.
7. מקשטים באבקת נוגט, פולי קקאו גרוסים, פניני שוקולד או כל תוספת מגניבה שבא לכם לפזר מעל המילקי שלכם.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כפי שציינתי בסעיף ה"כמות", אפשר לחלק את המילקי לכמה יחידות שרוצים. מבחינתי כמות של בערך מאה גרם (שמונים גרם פודינג + כעשרים גרם קצפת) הרגישה כמו הכמות המושלמת לקינוח שמצד אחד, אפשר לחלוטין להתמודד איתו לבד, ומצד שני, לא יוצאים ממנו מעולפים.
  • סתם זורקת פה משהו לאוויר: לחלוטין אפשר להכין חצי כמות של המילקי, אפילו פחות, ולקבל קינוח מעולה לוולנטיינז דיי. או להכין את הכמות המלאה ולאכול כוס אחת במשך כל יום, מעכשיו ועד ולנטיינז. וקצת אחרי. ווהו.
  • אוווו פסח! זה גם קינוח טוב לפסח.
  • שאלה: אני יכולה להגדיר את הפודינג כפודינג ללא סוכר, נכון? :-)


תקשיבו. לא צוחקת אתכם. מושלם.


1 בפברואר 2017

עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב

אסף עבר* עבודה.

*במקור זה היה "אסף עובר עבודה", אבל חלפו כמה ימים מאז שהתחלתי לכתוב את הפוסט הזה, ונוצר מצב שהתעצלתי, אז הוא הספיק כבר לעזוב את מקום העבודה הקודם ולהתחיל בחדש. אופס?


יש עצב, יש שמחה, ובעיקר --

יש עוגיות.

מלא עוגיות.


כשהוא סיפר לי על העבודה החדשה, העמדתי פני מתעניינת בדברים כמו אופי התפקיד (משהו שמעניין אותו), התנאים (סבבה לגמרי), המרחק מהבית (רבע שעה הליכה! ועכשיו אנחנו יכולים ללכת יחד לעבודה, ווהו!) וכל השאר.

שאלתי את כל השאלות שצריך לשאול, עד שלבסוף הרגשתי מספיק בנוח לשאול לגבי הדבר היחיד שבאמת רציתי לדעת:

מה להכין לך לפרידה מהמקום הישן, ומה להכין ליום הראשון שלך במקום החדש?


אני מבינה אם אתם מרימים גבה בקשר לעניין הלהביא-משהו-ליום-הראשון-בעבודה. זה עלול להישמע קצת מוזר למי שלא רגיל. אבל אני עשיתי את זה כבר בשתי עבודות (בראוניז אוראו בשני המקרים, בייבי!), וגם את אסף שלחתי עם קופסת טראפלס בצק עוגיות לעבודה החדשה הקודמת שלו (זו שעכשיו הפכה לישנה) -- ואנשים התלהבו בכל המקרים.

באופן אישי, המוטו שלי הוא "אני רוצה לעשות רושם טוב, ואני לא סומכת על האישיות שלי". לגבי אסף, המוטו הוא "אני רוצה שהוא יעשה רושם טוב, ויש לו אחלה אישיות, אבל זה נותן לי עוד תירוץ להכין דברים, אז למה לא".

קלירלי, אני חזקה במוטואים.


בקיצור, אסף לא ממש הבין מה אני רוצה מהחיים שלו -- "תכיני כמות כפולה של עוגיות, ואני אקח חצי לכל עבודה".

אבל אסף, אילו עוגיות? וכמה זה כפות כפולה? ומה אם מישהו לא אוהב שוקולד? צריך גם אופציה פרווה. ומשהו טבעוני! מה זאת אומרת, רק עוגיות? לא.. לא הבנתי.

אני לא בטוחה באיזה שלב של השיחה המונולוג אסף יצא מהחדר, אבל איפשהו שם נשארתי לבד, עם ההחלטות הקשות.


בסופו של דבר החלטתי לא להחליט, ופשוט התחלתי לאפות, מתוך מחשבה שמה שלא ילך לעבודות, נאכל בעצמנו. או שאקח לעבודה שלי. או.. לא יודעת, נסתדר כבר.

אז הכנתי עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב. טעימות כאלה, רכות מאד.

והכנתי גם עוגיות שהיו אמורות להיות עוגות לימון ושוקולד לבן, אבל הלימון יצא פחות דומיננטי ממה שתכננתי, אז החלטתי לקרוא להן עוגיות שוקולד לבן וקוקוס בניחוח לימון, כי לומר שהן בניחוח לימון גורם לי להישמע מאסטר שפית, אפילו שאני לא.


(סיפרתי לכם כבר שאני יודעת להכין קציצות?! אה, כן? אה. רגע, אבל הכנתי אותן שוב! הממ יכול להיות שמאסטר שף קטן עלי? שאני אלך ישר למשחקי השף? כשופטת?)

(בבקשה אל תעשו אנסבסקרייב)

בקיצור.


כבר בשלב הזה היו למעלה מ-120 עוגיות בבית, אבל זה הרגיש לי לוקה בחסר.

("השפיות שלך לוקה בחסר, מור", אתם ממלמלים. אני יודעת. זה היה קל מדי. אתם צפויים מדי. בבקשה תתאמצו יותר בפעם הבאה)


רציתי להכין בראוניז וטראפלס בצק עוגיות טבעוניים.

אז הכנתי בראוניז (עם אוראו, כי דא), אבל בסוף ויתרתי על הטראפלס.


הוספתי גם מאפינס בננות, בשביל הרצינות. שני סוגים של מאפינס, כי אני באתי לעבוד, לא לשחק משחקים (אה לא, אסף בא לעבוד. התבלבלתי) -- חלק בינוניים עם חתיכות סניקרס, חלק קטנים יותר, "נקיים".

רציתי להכין עוד דברים, אבל אסף כבר איים לאשפז אותי, אז בתור פשרה הכנתי לו פונדנטים, כדי שיהיה לו קינוח לכל ערבי השבוע, ול"שנינו" עוגת תפוזים, כדי שיהיה לי מה לאכול לארוחת בוקר ראשונה ושניה כל השבוע.

לא, אני לא צוחקת לגבי שתי ארוחות הבוקר.


ולא, גם לי לא ממש ברור איך זו פשרה, אבל שנינו יצאנו שבעים ומרוצים, אז הכל טוב.

ושמנמנים.

זאת אומרת, שנינו חוץ מאסף.

רגע, שנינו מינוס אסף יוצא.. אני? אוף. לא מאמינה שמכל הדברים בעולם, דווקא חשבון אהובי בגד בי ככה. אוף.


בקיצור.

(היי, זוכרים שאמרתי "בקיצור"? צחוקים!)

הבראוניז כבר התפרסמו פה, הבננות גם, אז בואו נדבר על העוגיות.


דבר ראשון, בואו נשים את זה על השולחן: העוגיות של היום טעימות. מאד. כאילו.. קפה ושוקולד חלב וקינמון -- וואטס נוט טו לייק?

אבל לדעתי (וגם לדעת אסף, הטועם הראשי של הבית), הסוג השני לא רואה אותן ממטר.

העניין הוא ששאלתי אתכם אילו עוגיות לפרסם קודם, ובחרתם חד משמעית בקפה. כאילו.. אני יכולה להבין אתכם. קפה ושוקולד חלב וקינמון, כן?

העוגיה עצובה שאסף עזב את העבודה

ואולי זה דווקא יוצא לטובה. נתחיל בעוגיות הטובות...

נמשיך ליותר טובות.

התרגשויות.

(אולי באמצע יהיה גם משהו לא קשור, עם נוטלה. אולי לא. התרגשויות/אי-תרגשויות)


בכל אופן.

אם אתם מחפשים לעשות רושם על מישהו, תכינו לו/לה/להם מלא מלא מלא עוגיות (בראוניז ומאפינס בנוסף זה כבר בגדר בונוס). אם אתם רוצים ללכת על בטוח, שימו בעוגיות האלה קפה ושוקולד חלב וקינמון.

אלא אם אתם אנשים עם אישיות מוצלחת.

אבל אם הייתם אנשים כאלה, אני משערת שכבר מזמן לא הייתם פה, אז לא משנה.


***
עוגיות קפה, קינמון ושוקולד חלב
מקור המתכון: המתכון מבוסס על המוצדקות שלי, אבל יש שוני די גדול בתוצאה הסופית.

כמות: כ-60 (לי יצאו 62) עוגיות בינוניות (בערך שני ביסים) - 3.5 ס"מ לפני האפיה, 5-6 ס"מ אחרי

מצרכים:
200 ג' חמאה
30 מ"ל (2 כפות) אספרסו/קפה חזק מוכן (כלומר, קפה נוזלי)
300 ג' (2 כוסות + 2 כפות) קמח לבן
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/4 כפית קינמון טחון
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
2 ביצים גדולות
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
250 ג' שוקולד חלב קצוץ/ציפס + עוד קצת לקישוט מלמעלה

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה (או שתיים) בנייר אפיה.
2. משחימים חמאה: מניחים חמאה בסיר קטן. ממיסים על אש נמוכה-בינונית. כאשר החמאה נמסה, ממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב עם מטרפה, עד שהחמאה מתחילה להשחים ואתם מריחים ריח קרמלי-אגוזי הורס. מסירים מיד מהאש ומעבירים לקערה קטנה, על מנת לעצור את הבישול.
3. מערבבים פנימה קפה ומעבירים למקרר לצינון, משהו כמו רבע שעה-עשרים דקות, עד שהתערובת נעימה למגע ולא שורפת את האצבעות כשנוגעים בה.
4. בינתיים מערבבים קמח, אבקת אפיה, מלח וקינמון בקערה בינונית.
5. מניחים סוכר לבן וביצים בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומערבבים על מהירות בינונית-גבוהה למשך שלוש-ארבע דקות, עד לקבלת תערובת תפוחה ובהירה.
6. מוסיפים סוכר ותערובת של חמאה חומה וקפה לקערת המיקסר. מחליפים וו גיטרה ומערבבים על מהירות בינוני למשך כחצי דקה-דקה.
7. עוצרים את פעילות המיקסר, מוסיפים חומרים יבשים בבת אחת ומערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בצק אחיד.
8. מוסיפים שוקולד חלב ומקפלים קלות, עד לפיזור אחיד - אפשר ידנית, עם לקקן, ואפשר גם על ידי הפעלה קצרצרה של המיקסר.
9. יוצרים עוגיות בעזרת כף גלידה קפיצית קטנה/בינונית ומניחים בתבנית. שומרים על מרווח של מספר ס"מ, כיוון שהעוגיות מתפשטות במהלך האפיה. אם רוצים, מפזרים מעט שוקולד מעל כל עוגיה, לקבלת מראה יותר יפה.
10. אופים 7-9 דקות, עד שהעוגיות מתייצבות בשוליים אך עדיין מרגישות רכות למגע במרכזן. מצננים כעשר דקות בתבנית, ולאחר מכן מעבירים לרשת לטובת צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לדעתי הקינמון בעוגיות די מרומז, אסף טוען שהוא דומיננטי למדי. אם אתם לא חובבי קינמון, אתם יכולים - לצערי הרב - להשמיט אותו מהמתכון.
  • שימו לב: העוגיות די רכות במרקמן. הן מתקשות קצת לאחר קירור, אבל לא מאד.
  • אם אין לכם זמן או כח להשחים חמאה (אבל למה? למה???), אפשר פשוט להמס אותה. אבל חבל.


הייתי צריכה לקרוא להן "עוגיות קפה ושוקולד לאנשים עם אישיות מעפנה", נכון? לא? הלו? הל.. הלו?