> Morcake

27 בספטמבר 2016

פבלובת קינמון, אגסים וסילאן

נשברתי.


התלבטתי קשות -- כן. לא. אולי.

אבל.. אבל היא מכוערת. היא ניוקי. היא כל כך חומה.


להכין ולצלם שוב? אבל רגע, מתי אספיק? אין לי אגסים בבית, ואין לי כח להפריד שוב ביצים, ויש לי עוד מיליון עוגות אחת שרציתי/תכננתי/קיוויתי להכין בימים האלה, הימים האחרונים לפני הירח דבש שלי והתפוח בדבש של כל המדינה.

כאילו.

היא כל כך מכוערת.


אבל בעבודה של אסף אהבו אותה. תגובות כאלה חיוביות על קינוח לא קיבלתי מאז.. מאז...

עולם?


לא, זה לא שהם לא מעריכים את כל העוגות והעוגיות שאני שולחת להם כל הזמן, אבל הפעם הביקורות היו טובות בצורה קיצונית.

אפילו אסף התלהב. מהמראה (כן, אסף? הדבר הזה נראה לך טוב?), מהצליל שבקע כשחתכו אותה, משילוב הטעמים (לא שהוא טעם, חלילה, אבל הרעיון הכללי הלהיב אותו).


אני? אני לא טעמתי. כי לא רציתי להרוס ולשלוח אותה מפורקת לעבודה של אסף, העדפתי שהם יקבלו אותה בשלמותה. אבל הריח היה הורס-מעלף-מערפל-וואו.

מצד שני, ניוקי.


אז התלבטתי.

כן, לא, אולי.

הבנתי שאופציית ההכנה-וצילום-מחדש היא לא באמת אופציה.


ולבסוף החלטתי, מהו מורקייק (הבלוג, לא הבחורה) בלי כמה תמונות מכוערות פה ושם/תמיד?

אתם, קוראים חביבים, אתם לא אנשים שטחיים. אתם מתעלמים מכל העניין הרדוד הזה של מראה.

אתם יודעים שעוגה לא צריכה להיות הכי יפה בעולם ו/או יפה בכלל כדי להיות טעימה ומוצלחת.

אתם לא מסתכלים על הקנקן. וגם לא על הפבלובה.


אתם מקבלים את פבלובת הקינמון והאגסים שלי כמו שהיא -- חומה. תבשילית. סדוקה למדי (אל-תפתחו-את-התנור-חמש-דקות-אחרי-שהתחלתם-לאפות-את-המרנג-אל-אל-אל!). מכוערת.

יפה מבפנים?

טעימה מבפנים?

פסאודו-חגיגית?

לא יודעת, איבדתם אותי.


השורה התחתונה היא שהפבלובה הזו (אם להאמין לאנשים הטובים שעובדים עם אסף) טובה מדי כדי שלא תכינו אותה לראש השנה. או בכלל.

ואם אתם מודאגים מהכיעור שלה (אבל אמרנו שאתם לא רדודים! למה אתם פתאום מתהפכים עלי?), פשוט זרקו כמה גרגרי רימון לקישוט. או.. פטל? תותים? מה בעונה עכשיו? אולי סתם איזה עלה נענע או שניים.

בקיצור, הוסיפו לה משהו טרי וצבעוני מלמעלה, לא מקורמל וחום.

אל תהיו אני. אל תתעצלו ללכת את כל מאה המטרים עד לירקן.


בברכת חג שמח וחום, ושנה טובה ומקורמלת!

***
פבלובת קינמון, אגסים וסילאן
מקור המתכון: הפבלובה מבוססת על המתכון הזה.

כמות: פבלובה אחת בקוטר של כ-20 ס"מ.

מצרכים:
למרנג
3 חלבונים בינוניים (ראו הערה בהמשך)
200 ג' (1 כוס) סוכר לבן
1 כפית קינמון
20 ג' (2 כפות) קורנפלור

לאגסים מקורמלים
2 אגסים בינוניים
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
15 ג' חמאה
קורט מלח
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל

לקצפת וניל
250 מ"ל (1 כוס) שמנת מתוקה
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית תמצית וניל
20 ג' (2 כפות) סוכר לבן

1-2 כפות סילאן

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-160 מעלות. מציירים עיגול בקוטר 20 ס"מ על נייר אפיה. הופכים את הנייר ומניחים על תבנית תנור גדולה.
2. מניחים חלבונים בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומתחילים להקציף במהירות נמוכה. מגבירים בהדרגה.
3. מערבבים סוכר וקינמון בקערה קטנה. כאשר החלבונים מתחילים להפוך לקצף, מוסיפים סוכר-קינמון בהדרגה, בשלוש-ארבע הוספות, תוך כדי הגברת מהירות, עד להגעה למהירות מקסימלית. בסך הכל, מקציפים למשך כעשר דקות.
4. מקפלים קורנפלור לתוך המרנג, עד לקבלת תערובת אחידה.
5. מעבירים את המרנג לתבנית ויוצרים צורת פבלובה בעזרת לקקן או כף -- יוצרים שקע במרכז העיגול ודואגים לשוליים גבוהים.
6. אופים חמש דקות. לאחר מכן, מנמיכים את חום התנור ל-100 מעלות. אופים למשך שעה וחצי, עד שהפבלובה מתקשה. מצננים לחלוטין לפני ההרכבה.
7. עוברים להכנת האגסים המקורמלים: קולפים אגסים וחותכים לקוביות קטנות.
8. מניחים סוכר חום בסיר בינוני. מכינים קרמל - ברגע שהסוכר מתחיל להינמס, לא מערבבים, מקסימום מטים את הסיר לצדדים על מנת לעזור לכל הסוכר להתקרמל.
9. מוסיפים חמאה, מלח ווניל. מערבבים עד להמסת החמאה.
10. מוסיפים אגסים ומבשלים, תוך כדי ערבוב מדי פעם, למשך כחמש דקות, עד שהאגסים מתרככים חלקית, אבל לא הופכים לעיסה של ממש. מסירים מהאש.
11. מסננים את האגסים לתוך הקערה, אבל שומרים את רוטב הקרמל.
11. להכנת הקצפת: מניחים שמנת מתוקה, וניל וסוכר בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים לקצפת יציבה.
12. להרכבה: עורמים קצפת בתוך השקע שבמרכז הפבלובה. מסדרים אגסים מקורמלים מעליהם.
13. יוצקים מעט קרמל וסילאן מלמעלה, ועוזרים להם לטפטף מעט במורד הפבלובה.
14. מקשטים במשהו טרי וצבעוני ויפה!!!

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • תוך כדי הכנת המרנג, גיליתי שאין לי קורנפלור בבית (ליתר דיוק, חשבתי שגיליתי. כמובן ששעה אחר כך מצאתי אותו מסתתר בחלק של המקרר שלא חיפשתי בו), אז השתמשתי בקמח קונדיטור ללא גלוטן. אופסי.
  • בעקרון, אמורים להשתמש בחלבונים גדולים לפבלובה. היות שיש מצוקת ביצי L בזמן האחרון, השתמשתי בביצי M. ההבדל במשקל לא היה מספיק מהותי כדי להוסיף עוד שליש ביצה, אז פשוט זרמתי עם זה. קיצור, אם בא לכם להשתמש בביצים גדולות, לכו על זה.
  • רואים את החתיכות החומות בפבלובה שלי? אלה חתיכות קרמל. אתם מבינים, הקרמל שלי התגבש קצת. לא אידאלי, נכון, אבל היה מספיק קרמל נוזלי שמיש, אז החלטתי לאלתר - נתתי לגוש הקרמל הנוסף להתקרר, ואחר כך שברתי אותו לחתיכות קטנות (יחסית). בזמן ההרכבה, פיזרתי את חתיכות הקרמל בין קוביות האגסים, וקיבלתי מרקם נוסף לפבלובה שלי. לא, זה לא אמור לקרות אם תכינו את הקרמל כמו שצריך, אבל אם זה כבר קורה לכם... זרמו עם זה. אלתרו. אולי זה יצא לטובה.


אז מה אתם אומרים, הייתי צריכה להשאיר את מתכון פבלובת הניוקי שלי במגרה? או שזה משהו שאתם יכולים להתמודד איתו?
וגם -- איזו טובה אני בברכות לראש השנה, אה? "שנה טובה ומקורמלת". תחשבו שניה שמה שירד בעריכה זה "שתהיה לכם שנה טובה כמו אגס בסילאן", כי תפוח בדבש זה כל כך מיינסטרים מדי בשבילי...

25 בספטמבר 2016

מאפינס דבש מתובלים בזיגוג קפה

עבדתם כל כך קשה על ארוחת החג.


בישלתם. אפיתם. קיפלתם מפיות לצורת ברבורים.

(תלמדו אותי איך?)


כולם כבר אכלו והתפוצצו ומלמלו משהו על יותר מדי קניידלעך במרק* וכמויות לא הגיונית של בשר** ועל זה שהם הולכים לצום כבר מעכשיו, במקום לחכות ליום כיפור, ושנה הבאה חייבים חייבים חייבים להכין פחות אוכל.

*אה, אצלכם במשפחה אוכלים מרק עם קניידלעך רק בפסח, לא בראש השנה? 

**טבעוניים, החליפו ב.. אממ טופו? קינואה? נקניקיית גזר? לא יודעת, תעזרו לי פה!


עד שמגיע האדם האמיץ שמעז לומר "אז.. קינוח?".


בשניות הראשונות, כולם מסתכלים בפליאה, מזועזעים מעצם המחשבה, אבל תוך רגע - גג שניים - כבר מתחילה המערכה של הערב:


הכלים מפונים. שאריות האוכל מועברות לכלי פלסטיק שונים ומשונים. מישהו עובר בין האורחים ועורך סקר של "תה או קפה? כמה סוכר?".


ואז.. אז מתחילה תצוגת האופנה של הקינוחים.


קערה ענקית עם סלט הפירות של סבתא. קופסת קלקר עם גלידה משובחת (או קופסת פלסטיק עם גלידה מהסופר, לפחות משקיעים). ועוגות, עוגות, עוגות.


עכשיו, תראו. כבר עבדתם כל כך קשה.


בישלתם ואפיתם וקיפלתם ברבורים.

(בשיא הרצינות, איך?!)


לא בא לכם לנוח רגע? במקום לעמוד ולפרוס עוד עוגה בזמן שכולם כבר בולסים ונהנים וממלמלים משהו על זה ששנה הבאה חייבים חייבים חייבים להכין פחות קינוחים, ואתם עוד לא לקחתם אפילו שלוק מהתה-או-קפה-כמה-סוכר שלכם...


לא לא לא. זה לא צריך להיות ככה.


אתם צריכים להיות כמו כולם. עבדתם כל כך קשה. מגיע גם לכם להנות עם כולם, כמו כולם, מהקינוחים.


הפתרון?


מאפינס.


כמו עוגה, רק מחולק מראש למנות.


במקום שתצטרו להתחיל לחתוך ולחלק, לחתוך ולחלק -- העבירו צלחת מלאה במאפינס בין האורחים, וצפו בהם מתמוגגים.


(אל תשכחו לקחת אחד לעצמכם, כן?)


ואם כבר בראש השנה עסקינן --


מאפינס דבש. מתובלים. עם זיגוג קפה עדין.


הדבר הכי טוב שהולך לקרות לכם בחג הקרוב.


על החתום,
אחת שהכינה את המאפינס האלה פעמיים תוך שלושה ימים, כי הם עד כדי כך טעימים


***
מאפינס דבש מתובלים בזיגוג קפה
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הזה.

כמות: 15-16 מאפינס בינוניים (כל אחד במשקל של כ-70 גרם).

מצרכים:
120 מ"ל (1/2 כוס) קפה, ראו הערה בהמשך
180 מ"ל (3/4 כוס) שמן קנולה
75 ג' (6 כפות) וסכר לבן
30 ג' (2 כפות) סוכר חום כהה
255 ג' (3/4 כוס) דבש (אפשר להשתמש גם בסילאן, או לשלב בין השניים)
3 ביצים גדולות
350 ג' (1/2 2 כוסות) קמח לבן
2 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית קינמון טחון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
1/4 כפית ציפורן טחון

לזיגוג קפה
30 מ"ל (2 כפות) קפה/אספרסו, ראו הערה בהמשך
70-80 ג' (7-8 כפות) אבקת סוכר
1 כף קלואה או ליקר קפה (לא חובה)

בי פולן (אבקת פרחים), לקישוט

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות.
2. מניחים קפה, שמן, שני סוגי סוכר, דבש וביצים בקערה גדולה. טורפים היטב.
3. מוסיפים קמח, אבקת אפיה, מלח ותבלינים. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
4. מחלקים את הבלילה לתבנית שקעים מרופדת במנז'טים (או למנז'טים קשיחים, ללא תבנית).
5. אופים 30-35 דקות, עד שהמאפינס משחימים וקיסם הננעץ במרכז יוצא כמעט נקי, עם מעט פירורים לחים עליו. מצננים.
6. להכנת הזיגוג: מערבבים קפה ואקת סוכר בקערה קטנה. אם רוצים, מוסיפים קלואה ומערבבים.
7. מחלצים את המאפינס מהמנז'טים. יוצקים מעט ציפוי מעל כל אחד (שתיים=שלוש כפיות).
8. זורים מעט בי פולן מעל כל מאפין.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • לקבלת זיגוג יותר אטום ודומיננטי מבחינה ויזואלית (אבל גם הרבה יותר מתוק), אפשר להוסיף עוד אבקת סוכר (או להשתמש בפחות קפה), על מנת שהזיגוג יהיה פחות נוזלי. קחו בחשבון שכן, זה יותר יפה, אבל גם הרבה הרבה יותר מתוק.
  • כפי שציינתי במתכון עצמו, ניתן להשתמש בדבש, סילאן, או בשילוב. את המאפינס שאתם רואים בתמונות הכנתי מדבש וסילאן ביחד (תוך כדי ההכנה גיליתי שנגמר לי הדבש..). בפעם השניה, השתמשתי רק בדבש, והמאפינס יצאו בהירים יותר.
  • לגבי הקפה במתכון: אני הכנתי בערך כוס קפה מכפית גדושה מאד של קפה מגורען (אפשר גם שתיים) ואז השתמשתי בחצי כוס לעוגה, ובשתי כפות נוספות לזיגוג.
  • אפשר, כמובן, להכין את המאפינס כעוגה אחת גדולה -- זמן האפיה יתארך בכעשר-חמש עשרה דקות.


קיצור, מה סגרנו לגבי מפיות הברבורים? מתי אנחנו קובעים לאיזה סשן לימודי קצר?

22 בספטמבר 2016

עוגת בננות ודבש עם שוקולד צ'יפס

וואו, זה לא היה קל.


מאז שהחל פרויקט "מבשלים ביחד", השתתפתי פעם אחת. כי ככה יצא, ואף פעם לא היה לי מספיק זמן, ומיליוני תירוצים אחרים.

אבל לאחרונה היה לי קצת זמן, וכשהוחלט להכין ארוחת חג אחת גדולה במסגרת הפרויקט, אמרתי שברור שאני משתתפת. ומכינה קינוח.


ואז..

ואז התחלתי לחשוב.


רציתי להכין מוס לבן כלשהו. התלבטתי בין שוקולד לבן לווניל, ובסוף החלטתי ללכת על וניל. רציתי לשלב שם אגסים מקורמלים, כי הם תמיד כינור שני לתפוחים, וזה לא הוגן.

אבל אז עבר קצת זמן, ופתאום לא התחשק לי מוס.


המח שלי התחיל לחזור על המילה "חלה" שוב ושוב. הוא ניסה לומר לי "חלת אגסים ותבלינים", אבל אני הסברתי לו שאין דבר כזה, וזה לא פרקטי, ומי יגיש חלת אגסים כחלק מארוחת החג שלו? זו חלת קינוח, לא חלה חלה.

אז המח הקשיב לי וזרם וניסה שוב - אולי חלת סילאן ותבלינים?

טוב, מח. אוקיי. את הכיוון הזה אני מתחילה לחבב.


אז הכנתי בצק - בהחלטה של רגע שילבתי גם קמח מלא - והוספתי לו סילאן. ותבלינים. בגדול, הכנתי עוגת דבש עם שמרים.

התחלתי לעצב את החלה בצורה מתוחכמת: קלעתי שש רצועות בצק לחלה אחת והכנתי עוד אחת מחמש רצועות, ניסיתי לשלב ביניהן ולהפוך אותן לחלה עגולה.


כשלתי.

לשתי בחזרה את כל הבצק, הנחתי מרובו גוש אחד עגול במרכז התבנית, ואת מה שנשאר סידרתי במעין קישוט מסביב.


יצא מוזר. טעים מאד. לא יפה במיוחד. כאילו.. זה לא נראה כמו חלה. טעים מאד, כאמור, אבל לא מספיק טוב.

אבל טעים מאד.


(בהנחה שאתם שואלים אותי ולא את הבחור המשונה שגר איתי, זה ש"אוהב חלה רגילה, לא עם קמח מלא, לא עם תבלינים וסילאן ודברים מוזרים". פריק שואו)


הבנתי שאני צריכה בכל זאת להישאר באזור הנוחות שלי, כלומר קינוח.


המח שלי שוב התערב בשלב הזה וצעק "פבלובה!". אחרי קצת דין ודברים, הגענו יחד לפבלובת קינמון, קצפת וניל ואגסים מקורמלים. בסוף סגרנו גם על זרזוף סילאן.

אל תסתכלו עלי ככה, המח שלי הוא זה שהוסיף את המילה "זרזוף".


וידוי קל: במקור חשבתי להשתמש בתפוחים, אבל לא היו לי תפוחים בבית, והתעצלתי לצאת לקנות.


אז הכנתי.


לא טעמתי, אבל הריח של הקינמון היה היסטרי, ובעבודה של אסף עפו על הפבלובה.

הצלחה? כמעט.


היתה רק בעיה אחת:



אל תבינו לא נכון, אני מתה על הניוקי הזה. פשוט.. פשוט כנראה לא הייתי מגישה אותו כקינוח לראש השנה.


כשדיברתי עם נטלי, היא ניסתה לשכנע אותי להזיז את התחת העצל שלי החוצה ולקנות רימונים, כי אולי הם יוסיפו קצת צבע וחן וחגיגיות לפבלובה. חמודה.. כשאני נכנסת למוד העצל, באמת שאי אפשר להוציא אותי ממנו.

(כן ניסיתי לאלתר ולקשט במקל קינמון. כי מה שהעוגה הזו היתה צריכה בשלב הזה זה עוד משהו חום מלמעלה. יופי מח, תנקס פור נאת'ינג)


כשדיברתי עם רחלי, היא אמרה לי שזה בטח לא מחריד כמו שאני חושבת, ושבטח במצלמה אמיתית (בניגוד לטלפון) זה יוצא יותר טוב. ואז, בשלב מסוים, היא השתתקה. כנראה ראתה את התמונה באינסטה...


בקיצור.

שלחתי את הפבלובה, כאמור, לעבודה של אסף. הוא, באופן אישי, קצת לעג לה (בחור מפרגן, בסך הכל - הפתרון במקרים כאלה הוא לדחוף לו עוגת קליק לפרצוף ולהשתיק אותו). בעבודה עפו.


ובכל זאת.

בזמן שהם נשנשו את פבלובת התבשיל שלי, אני כבר הייתי עסוקה בלראות מה עוד אני יכולה להכין עם דברים שיש לי בבית, באילו חומרי גלם נוספים אני יכולה להתעלל.


הבננות המוזרות, אלה עם הקליפה הסופר-קשה-להורדה, אלה שלקח להן שבועיים להבשיל, התחילו לעשות לי עיניים.

הדבש דפק על דלת המקרר מבפנים והתחנן שאבחר בו.


חבילת שוקולד מריר התחילה לקפץ באוויר וצעקה "קצצי אותי! ק-צ-צ-י א-ו-ת-י-!".

ורק הקינמון ישב בשקט, בצד, מבויש, ושאל, כולו מגמגם ומסמיק, "אפ.. אפשר גם להצטרף?".


מפה לשם, עוגת בננות ודבש עם שוקולד צ'יפס. וקינמון ביישן.


הכי יפה בעולם? אולי לא (אם כי אני מתה על הקטע של הבננות הפרוסות לרוחב. אסף חשב שזה מוזר, אבל כבר הבנו שהוא על תקן הרשע בפוסט הזה, נכון?). אבל יותר יפה מהחלה החומה. יותר יפה מרולדת הניוקי.


הכי טעימה בעולם? אולי לא. אבל מספיק טעימה ומיוחדת כדי שתכינו אותה - לערב החג, או לבוקר שאחרי, או אפילו לשבירת הצום ביום כיפור (העוגה הזו פשוט מתחננת שיאכלו אותה ליד כוס תה או קפה), או סתם אם יש לכם בננות שעושות לכם עיניים, אולי גם דבש היפראקטיבי.


והעיקר?

העיקר הוא שהצלחתי בסוף, לאחר מאתיים ארבעים ושבעה נסיונות, להכין משהו פוטוגני מספיק בשביל הפרויקט.


עכשיו רק צריך ללמד אותי איך לצלם, והכל יהיה טוב בעולם.

***
עוגת בננות ודבש עם שוקולד צ'יפס
מקור המתכון: נשענתי על המתכון הזה, וקיבלתי השראה לקישוט הבננה ממישל.

כמות: תבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ (משערת שאפשר להכין בתבנית עגולה בקוטר של 20-24 ס"מ או בתבנית ריבועית מעט גדולה יותר. מן הסתם, תתקבל עוגה נמוכה יותר במקרה הזה).

מצרכים:
280 ג' (2 כוסות) קמח לבן
35 ג' (1/4 כוס) קורנפלור
1/2 כפית אבקת אפיה
1 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית קינמון טחון
1/2 כפית מלח
100 ג' חמאה רכה
125 ג' (1 כוס + 2 כפות) סוכר חום דמררה
170 ג' (1/2 כוס) דבש
2 ביצים בינוניות
4 בננות בינוניות/5 קטנות
60 מ"ל (1/4 כוס) חלב
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים תבנית בגודל הרצוי.
2. מערבבים קמח, קורנפלור, אבקת אפיה, סודה ,קינמון ומלח בקערה בינונית.
3. מניחים חמאה ו-100 גרם (חצי כוס) סוכר חום בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים היטב למשך שלוש-חמש דקות.
4. מוסיפים דבש ומערבבים היטב.
5. מוסיפים ביצים, אחת אחת, ומערבבים היטב לאחר כל הוספה. מנקים את דפנות המיקסר.
6. מועכים את כל הבננות פרט לאחת. מוסיפים חלב ומערבבים.
7. מנמיכים את מהירות המיקסר. מוסיפים, תוך כדי ערבוב, חצי מכמות היבשים, לאחר מכן את מחית הבננות והחלב, ולבסוף את שאר היבשים. מערבבים רק עד לקבלת בלילה אחידה.
8. מקפלים שוקולד קצוץ לתוך הבלילה, עד לפיזור אחיד.
9. יוצקים לתבנית. מיישרים.
10. פורסים את הבננה הנותרת לאורך, לשתיים-ארבע פרוסות ארוכות. מניחים מעל הבלילה.
11. זורים את 25 גרם (שתי כפות) הסוכר החום הנותרים מעל פני העוגה ופרוסות הבננה.
12. אופים למשך 35-40 דקות, עד שהעוגה משחימה, וקיסם הננעץ במרכז יוצא נקי. מצננים ומחלצים מהתבנית.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם העוגה משחימה מאד אך קיסם הננעץ במרכזה עדיין לא יוצא נקי, אפשר להנמיך את חום התנור ל-170 מעלות לשאר האפיה.
  • כמובן שבמקום שוקולד קצוץ, אפשר להשתמש בשוקולד צ'יפס.
  • אל אל אל תוותרו על זריית הסוכר מעל הבלילה לפני האפיה. הוא עושה את העוגה.
  • וידוי קל: אני לא השתמשתי בחלב כשהכנתי את העוגה, אבל היא יצאה טיפה יבשה מדי (גם בגלל דקה-שתיים מיותרות בתנור, אבל לא רק), לכן הוספתי את החלב למתכון. זה אמור להפוך אותה לקצת יותר.. לחה? לא יודעת, מוצלחת יותר :-)


תראו, תראו כמה מתכונים שווים לראש השנה הכנו לכם, תראו!