> Morcake

30 במאי 2016

עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס

אתם יודעים שלארגן חתונה זה, בגדול, קצת כמו לעבוד במשרה מלאה נוספת למשרה המלאה שאתם כבר עובדים?


(עוד לא נמאס לכם לשמוע על החתונה שלי, נכון? יופי. עכשיו אתם תוהים האם אני הבחורה שלקח לה הכי הרבה זמן בהיסטוריה של היקום לתכנן חתונה. התשובה היא כן. סתם, לא)




בקיצור.



ככל שמתקרבים לאירוע עצמו, הלחץ עולה (אצל כולם חוץ ממני. "נו, את מתרגשת?" אממ עדיין לא "אל תדאגי, עוד כמה שבועות זה יעבור והכל יירגע" אממ אני רגועה "מצחיק" לא, באמת.. די רגועה כרגע. אבל תמשיכו לנסות לשכנע אותי שאני לא, בואו נראה כמה זמן הרוגע שלי יחזיק מעמד).



ויש מלא דברים לעשות.

צריך להיפגש עם כל האנשים בעולם (בז'רגון המקצועי קוראים להם "ספקים". וכן, הרב שלכם נחשב כספק. לא יודעת, לכו תתווכחו עם עולם החתונות. יותר מדי הגיון אין שם).



צריך להזמין פרחים במשתלה ולקנות סלסלות לשושבינות וכל מיני כלים קישוטיים (בהנחה שהחלטתם להתאפק ולא לשלם מלא כסף על מעצב/ת) ורגע, שמלת גיבוי כבר יש לך? לא כי את דיוה שמתכננת להחליף שמלות באמצע החתונה, פשוט.. מה אם חלילה יקרה משהו לשמלה הראשונה, AKA אהבת חייך? את זוכרת שהיא לבנה, נכון? ואת זוכרת גם שאת את, ומאד מתאים לך לטנף את עצמך ב.. טוב, בכל דבר אפשרי?



אוקיי. רק בדקתי.


אה. וכמובן:


צריך לבחור מפות ומפיות לאירוע, כי זה הדבר הכי חשוב בעולם כולו, נכון? אהה. ברור. טיפ למתקדמות: אם חבר שלך לא עומד לידך לרגע בזמן שאתם נפגשים עם מנהל האירוע, נסי לשכנע אותו (את המנהל) לזרום איתך ולשכנע את החבר, כשהוא חוזר, שבחרת מפיות בצבע ורוד פוקסיה. הו, צחקנו וצחקנו וצחק--


טוב, רק אני צחקתי.


ותירגעו, הלכנו על לבן פרובאנס. לא יודעים מה זה לבן פרובאנס? גם אני לא ידעתי עד לפני פחות משבוע, ורוב הסיכויים שאשכח עוד חודש.


אחרי שבחרת את הלבן פרובאנס שלך, צריך לדאוג לדברים כמו אישורי הגעה וכמה בנות יהיו במסיבת הרווקות שלך ואיזו מתנה סופר שווה תכינו להן (ספוילר: לא תצליחי לחשוב על שום דבר מספיק שווה).


ויש מדידה אחרונה של השמלה השבוע, ואח שלך בכלל מגיע מחו"ל עוד יומיים, ובעבודה מצפים ממך לעבוד (ממתי זה לא לגיטימי לשבת תשע שעות ולבהות בפינטרסט בזרי פרחים ובכל מיני צבעי לק?!), ואת בכלל רק רוצה לאפות לעצמך עוגת חתונה ומנסה לשכנע את עצמך שיש לך את הזמן והיכולת לבצע את הרעיון המטופש הזה (אבל החתן הטיל וטו, כי הוא מפחד שתשתגעי ברגע האמת. לא ברור מה גורם לו לחשוב כך).


אה!


ויש פרק חדש של "משחקי הכס" כל שבוע. כל. שבוע. ספוילר: את שונאת ספוילרים, אז את חייבת לצפות בפרק כמה שיותר קרוב לזמן אמת.


טיפ נוסף למתקדמות: אל תתחתנו בין אפריל ליוני. לא כי זה יקר. פשוט נורא קשה להכניס חתונה ללו"ז כשמשודרת עונה של משחקי הכס. על החתום, אחת שמופרעת. סליחה סליחה, התכוונתי אחת שיודעת.


המזל הגדול הוא שבין כל הפגישות עם הספקים (גם אתם מדמיינים עכשיו את הרב שלי מעמיס סחורה על המדפים של.. לא יודעת, משהו? לא? שוב, רק אני? אוף. אמרתי לכם שאני רגועה, למען השם, למה אתם לא מאמינים לי?), יש גם פגישה עם הדיג'יי הסופר מגניב שלך, ואת זוכרת שבפגישה הראשונה שלכם הוא אמר שהוא אוהב חמאת בוטנים, וזה היה השלב בו שקלת לעזוב את החבר-שונא-הבוטנים שלך לטובת הדיג'יי, אבל אז הבנת שהוא מגניב מדי בשבילך, ועדיף שתישארי עם הבחור הגבוה שעושה מלא כלים ומכין יופי של שניצלים ותכלס, נראה לא רע בכלל בחליפה.


בכל אופן, במסגרת הקמפיין שלך לפטם ולהשמין את כל הסובבים אותך, בפרט את כל מי שקשור לחתונה שלך (אתן יודעות מה מגיע עכשיו.... טיפ למתקדמות: זה יגרום לך להיראות כל כך הרבה יותר רזה אם כולם סביבך יהיו שמנים!), את מכינה עוגיות עם חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס לדיג'יי שלך, וגונבת לעצמך עוגיה אחת לטעימה.


כי את זקוקה לאנרגיה. וכי שינה זה לחלשים. וכי את כלה -- מגיע לך.



עכשיו ברצינות: מי רוצה לעזור לי להכין בין שמונה מאות לאלף מאתיים לבבות סוכר? הגעתי לתשעים וקצת לפני שאסף עצר אותי ואמר לי שאנשים נורמטיביים לא מתנהגים ככה. אבל בינינו, מה הוא מבין? הוא גם חשב שמפיות בצבע ורוד פוקסיה זה מוגזם...


***
עוגיות חמאת בוטנים ושוקולד צ'יפס
מקור המתכון: התבססתי על העוגיות של ג'סיקה הנהדרת, אותן הכנתי כבר במספר וריאציות, אבל שיניתי קצת דברים, כמויות וזה.

כמות: 10-11 עוגיות גדולות, בקוטר של כ-6 ס"מ (פלוס מינוס). אפשר להכין עוגיות קטנות יותר ולקבל כמות גדולה יותר (דא). אפשר - ורצוי - להכפיל כמויות (למעשה, הכמויות אצלי הן חצי מתכון של המתכון המקורי).

מצרכים:
75 ג' חמאה
90 ג' (1/2 כוס פחות 2 כפות) סוכר חום כהה
75 ג' (6 כפות) סוכר לבן
1 ביצה גדולה
50 ג' (כ-2 כפות) חמאת בוטנים, מחוממת כעשרים שניות במיקרוגל על מנת שתהפוך לנוזלית
150 ג' (1 כוס + 1 כף) קמח לבן
1/4 כפית אבקת סודה לשתיה
1/4 כפית מלח
100 ג' שוקולד צ'יפס/שוקולד מריר קצוץ גס (ראו הערה בהמשך)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
2. משחימים חמאה: מניחים חמאה בסיר. מחממים על אש בינונית עד להמסה. ממשיכים לבשל, תוך כדי ערבוב, עד לרגע שמתחילים להופיע גרגרים חומים. מיד מסירים מהאש ומעבירים לקערה גדולה, על מנת לעצור את הבישול שלה. מצננים מספר דקות.
3. מוסיפים שני סוגי סוכר לחמאה וטורפים היטב.
4. מוסיפים ביצה וחמאת בוטנים. מערבבים היטב.
5. מוסיפים קמח, סודה ומלח לקערה. מערבבים עד לקבלת בצק - רצוי לעבור ללקקן, המטרפה כנראה תתקשה עם הבצק בשלב הזה.
6. מערבבים פנימה שוקולד, עד לפיזור אחיד.
7. בעזרת כף גלידה, לוקחים גושים שווי גודל מהבצק ומניחים בתבנית. מגלגלים כל גוש לכדור ואז "קורעים" לשני חלקים. מניחים את שני החלקים בתבנית, אחד על השני, כך שהחלק הלא-חלק (זה שהיה חלקו הפנימי של הכדור) מופנה כלפי מעלה. מועכים טיפה כל עוגיה עם האצבעות. רצוי לשמור על מרחק של 4-5 ס"מ בין עוגיה לעוגיה (תלוי בגודל העוגיות), כיוון שהן מתפשטות במהלך האפיה.
8. אופים למשך 8-12 דקות (תלוי בגודל העוגיות), עד שהעוגיות מתייצבות בשוליים אך עדיין רכות במרכז. מצננים 10-15 דקות בתבנית ומעבירים לרשת, לטובת צינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • הממהרים ו/או העצלנים יכולים פשוט להמס את החמאה במקום להשחים אותה, אבל אתם יודעים.. חבל. תהיו חברים. תשחימו אותה.
  • אותה הקבוצה מקודם יכולה גם להשתמש במיקסר במקום קערה + מטרפה + לקקן. אבל למי שאין מיקסר - ווהו, לא צריך אחד למתכון הזה!
  • בעקרון, כתבתי במתכון "שוקולד צ'יפס/שוקולד מריר קצוץ". אני השתמשתי בשילוב של שוקולד צ'יפס רגילים, חמאת בוטנים צ'יפס ושוקולד צ'יפס ממולאים חמאת בוטנים. ואז מצאתי ריסז קאפ אחד בודד, מסכן, גלמוד, אז קצצתי והוספתי גם אותו לקערה. היה כיף ומגניב וטעים. אבל אתם יכולים פשוט להשתמש בשוקולד צ'יפס.
  • אם רוצים, כדי לייפות מעט את העוגיות, אפשר לפזר קצת שוקולד צ'יפס מעל כל עוגיה לפני האפיה.


לפחות אין לי אובססיה לתמונות של היד המקומטת שלי מחזיקה עוגיה.


21 במאי 2016

פאי וניל ושוקולד לבן בניחוח לימון

מתנות שהייתי רוצה לקנות לעצמי (אבל אני מתקמצנת), בסדר אקראי:


1. שעון חדש, כי את הנוכחי שלי קיבלתי כמתנה ליום הולדת שמונה עשרה, ועוד פחות מחודשיים אהיה בת שלושים. וכי גם ככה לשעון הזה נגמרה הסוללה לפני כמה חודשים, ומאז אני פשוט הולכת בלי.


2. מכשיר להכנת ופלים. כי ופל זה לא פנקייק, אי אפשר פשוט להכין אותו במחבת רגילה.


3. ארנק חדש. כי שלי כבר מתחיל קצת.. לא יודעת, להתקלף? מצד שני, הוא אדום ועם נקודות ומאד נוח, אז לא יודעת.. לא יהיה קל להחליף אותו.


4. נעלי דונאטס מסדרת ה-Late Night של ואנס. כי נעלי הדונאטס יותר יפות מנעלי הפיצה (סליחה, פיצה). וכי אני בעצם ילדה בת עשר.


5. מכונת גלידה. כי.. רגע, אני באמת צריכה להסביר?


6. לפטופ חדש. כי אני הורסת מחשבים סדרתית והם לא מחזיקים אצלי יותר מכמה חודשים לפני שהם מתחילים להתחמם ממש ולכבות את עצמם ספונטנית. הממ אולי בעצם אין טעם לקנות מחשב חדש?


...


מתנות שרציתי לקנות לעצמי והתקמצנתי, אבל לשמחתי יש לי חבר שמקשיב ליללות ההיסטריות שלי, מסתבר, ולבסוף הוא נשבר, אחרי קצת יותר מחצי שנה של רמיזות (לפעמים הרמזים היו דקים יותר, לפעמים דקים פחות..), ופשוט קנה לי, כדי שאשתוק קצת, למען השם:


1. מצלמת פולארויד Instax mini 8. צהובה, כמובן. או במילים אחרות: אהבת חיי החדשה.


(אנשים שעוקבים אחריי באינסטגרם -- אני יודעת ששיגעתי אתכם ודיברתי רק על זה בכל הימים האחרונים. סליחה וזה, פשוט אני בחורה די מעצבנת ומתלהבת)


אז החלטתי לחגוג את המצלמה החדשה שלי בפוסט. פוסט צהוב. כי ככה אני חוגגת דברים - עם פוסטים.


(מי צעק שם "עלובה"? אני שומעת אתכם, אתם יודעים...)


ואז חשבתי עוד קצת (כזאת אני, אדם חושב) ווהגעתי למסקנה שאני יכולה לתפוס שתי ציפורים במכה:


אסף זרק לפני כמה ימים משהו על זה שהוא חושב שהוא אוהב לימון, ואולי כדאי שאכין לו קינוח עם לימון מתישהו.


רגע רגע, לימון? הוא רוצה משהו שהוא לא שוקולד? התרגשויות. מיד רשמתי לי לימונים בראש ולו ברשימת הקניות.


אז מה יותר מושלם מקינוח לימוני צהבהב שילך עם המצלמה הצהובה החדשה שלי?


שום דבר, נכון.


אבל הבצק יצא כמו שהבצק שלי תמיד יוצא -- לא יפה במיוחד.


קרם הפטיסייר וניל-לימון יצא קרם פטיסייר וניל בניחוח לימון, אם אתם שואלים אותי, ופשוט קרם פטיסייר וניל, אם אתם שואלים את אסף (אני: "אתה לא מרגיש טיפה לימון מדי פעם, בקטנה כזה?" הוא: "תקשיבי, את מדמיינת. יכולת גם להגיד לי שיש פה טונה" אני: "איכס, אבל טונה זה דוחה").


דפי השוקולד-לבן-אבקת-זהב שלי יצאו.. לא ממש דפים.


ובכלל, אסף טען שהפאי דומה מדי לפאי המילק אנד קוקיז שהכנתי פעם, ושהפאי לא מספיק פוטוגני, ובלה בלה בלה.


אני חשבתי שהפאי מספיק שונה (אפילו שהפטיסייר כמעט זהה) ושדווקא יש לו חן, למרות הקלתית האסימטרית.


האמת? בגלל הקלתית האסימטרית.


אני לא טובה בבצק פריך. אני לא מרדדת טוב. לא יוצא לי ישר. אבל הבצק שלי כן היה טעים ופריך וכיפי הפעם, ודווקא רציתי להראות שזה בסדר אם לא יוצא מושלם לפעמים; העוגה עדיין יכול להיות.. ייצוגית? לא יודעת, חביבה כזאת. חמודה. לא צריך להתבאס כשלא יוצא מושלם.


תקשיבו, אני לא יודעת מאיפה משב האופטימיות הזה.


נראה לי שלמצלמה יש כוחות קסם.


טוב, אני רוצה לתקן את #5 ברשימה למכונת גלידה עם כוחות קסם. מעניין אם אמזון מוכרים כאלה.


***
פאי וניל ושוקולד לבן בניחוח לימון
מקור המתכון: הבצק מבוסס על זה, הפטיסייר על הפאי שלי.

כמות: פאי אחד בקוטר 20 ס"מ. מאמינה שיכול להתאים גם לתבנית בקוטר 22 ס"מ.

מצרכים:
לקלתית
200 ג' (1/2 1 כוסות פחות 1 כף) קמח לבן
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
1/4 כפית מלח
115 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית מחית וניל
1/2 ביצה גדולה, טרופה
1-2 כפות מיני שוקולד צ'יפס לבן (לא חובה)

לקרם
300 מ"ל (1/4 1 כוסות) חלב
1/2 כפית מחית וניל/1 כפית מחית וניל
75 ג' (1/4 כוס + 2 כפות) סוכר לבן
זסט מלימון אחד
3 חלמונים גדולים
25 ג' (1/2 2 כפות) קורנפלור
25 ג' חמאה בטמפרטורת החדר

אופן ההכנה:
1. להכנת הקלתית: מניחים קמח, סוכר ומלח במעבד מזון. מפעילים אותו לכמה פולסים.
2. מפזרים קוביות חמאה מעל החומרים היבשים. מעבדים עד לקבלת תערובת פירורית-חולית.
3. מוסיפים וניל וביצה טרופה. מעבדים בפולסים של חמש-עשר שניות, עד לקבלת גושי בצק.
4. מעבירים את גושי הבצק למשטח עבודה. מעבדים לדיסק שטוח, עוטפים בניילון נצמד ומעבירים למקרר למלעיגול גדול בקוטר של כ-30 ס"משך כחצי שעה.
5. מניחים את דיסק הבצק הקר בין שני ניירות אפיה. מרדדים לעיגול גדול בקוטר של כ-30 ס"מ. אם רוצים, אפשר לפזר שוקולד צ'יפס לבן מעל הבצק ולרדד/ללחוץ אותו לתוך הבצק.
6. מעבירים את הבצק לתבנית, מיישרים ומדקקים את השוליים. מסירים קצוות. אם אתם אני, משאירים את כל הקצוות ומקבלים את הקלתית העקומה שלכם כמו שהיא. אבל אתם לא אני, אז השתדלו לדייק.
7. דוקרים את הקלתית במזלג ומעבירים למקפיא למשך עשר דקות.
8. בינתיים מחממים תנור ל-200 מעלות.
9. אופים את הקלתית 10-12 דקות (אני אפיתי 11), עד להזהבה קלה. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית/רינג.
10. להכנת הקרם: מניחים חלב, מחית וניל וכף-שתיים מהסוכר בסיר בינוני. מבשלים על אש בינונית לסף רתיחה.
11. בינתיים מניחים את שאר הסוכר בקערה קטנה ומערבבים פנימה את זסט הלימון - הכי טוב ממש "לשפשף" אותו לתוך הסוכר, ממש לקבלת סוכר לימוני.
12. מוסיפים חלמונים וטורפים היטב, ולאחר מכן מערבבים פנימה קורנפלור.
13. כאשר תערובת החלב מתחיל לרתוח, מסירים מהאש. מערבבים שלוש-ארבע כפות ממנה לתוך קערת החלמונים. מערבבים היטב על מנת לבצע השוואת טמפרטורות, ולאחר מכן מעבירים את תוכן הקערה לסיר.
14. ממשיכים לבשל על אש בינונית, תוך כדי ערבוב בלתי פוסק. כאשר הקרם מתחיל להסמיך, מנמיכים את האש. ממשיכים לבשל על אש נמוכה, תוך כדי ערבוב, עוד דקה-שתיים,. מסירים מהאש.
15. מערבבים פנימה חמאה עד להמסה והיטמעות מלאה.
16. מסננים את הקרם לתוך קערה גדולה. מניחים ניילון נצמד על פני הקרם ומצננים למשך כשעה.
17. להרכבה: מערבבים את הקרם הקר עם מטרפה, על מנת להפוך אותו לקרמי שוב (הוא כנראה התייצב ודי התקשה בשעה שהוא ישב במקרר).
18. מניחים את הקלתית בצלחת הגשה. יוצקים פנימה את הקרם ומיישרים בעזרת פלטה או לקקן.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • אני ניסיתי לקשט את הפאי שלי בדפי שוקולד לבן -- המסתי חמישים גרם שוקולד לבן במיקרוגל, ערבבתי פנימה חצי כפית שמן, ומרחתי על פס של נייר אפיה. קישטתי גם בקצת אבקת זהב מהולה בוודקה (כדי להפוך את האבקה לנוזלית). העניין הוא שהדפים שלי לא לגמרי התקשו, ודי נפלו בתוך הקרם כשניסיתי להעמיד אותם, אז בסוף פשוט השכבתי אותם מעל הקרם. אם בא לכם לקשט בקרעי שוקולד, אתם מוזמנים לעשות בדיוק את מה שאני עשיתי.
  • לפאי, כאמור, אין יותר מדי טעם של לימון, יותר של וניל ושוקולד לבן. אם אתם רוצים להעצים את הטעם הלימוני, נסו להוסיף מעט מיץ לימון לפאי (אפשרות אחת היא להמיר שתיים-שלוש כפות מהחלב במיץ לימון ולבשל את הכל יחד בהתחלה, אפשרות נוספת היא לערבב מעט מיץ לימון לתוך הקרם המוכן, יחד עם החמאה).


אז מה אתם אומרים, מסכימים עם אסף? הייתי צריכה לוותר על הפוסט? ועל הפאי? ועל החיים, באופן כללי, כי החיים ויתרו עלי? וואו, זה הפך להיות מאד אפל, מאד מהר. סליחה על זה. איפה כוחות הקסם של המצלמה שלי? אני זקוקה להם בדחיפות.


אני, לפני חצי דקה: "מה, הוא באמת סופר לא פוטוגני בעיניך? הוא מכוער?"
אסף: "הוא מכוער. הוא לא אסתטי."
לפחות אני לא צריכה לחשוש שהוא ישקר לי אי פעם?