> Morcake

23 בנובמבר 2017

עוגת השוקולד האולטימטיבית

לפני שבוע, אולי שבועיים, פתאום קלטתי שעוד שניה מגיע הזמן לעוד חגיגת יום הולדת וירטואלית -- זיו ונועם, האחיינים התאומים שלי -- בני עשר!

(זוכרים ששנה שעברה הם היו בני תשע? מדהים איך עובד הקטע הזה של זמן. וחשבון. מיינד בלואן)


התחלתי לחשוב, ניסיתי להתחכם, ואז נזכרתי בעוגת השוקולד שהכנתי לפני חודש וחצי, לארוחת צהריים משפחתית שהפכה גם לסוג-של-חגיגת יום הולדת לסבא שלי.


עוגה שבכלל לא תכננתי לפרסם. עוגה שבמקור רציתי לקחת ממנה רק את הקישוט המגניב, אבל בסוף זרמתי עליה והכנתי אותה כמעט בדיוק כמו שהיא.

עוגה שכולם כל כך התלהבו ממנה בארוחה ההיא, שבסוף היום נשארו ממנה רק פירורים.


עוגה שוקולדית (לדברי אסף, העוגה עצמה מעולה, כי היא רכה אבל גם קצת פאדג'ית) עם מילוי וציפוי שוקולד פאדג'י עשיר ומטורף, שכבה של שוקולד מתקשה מלמעלה וכמובן - המון המון סוכריות צבעוניות.

עוגה שבראש שלי אני כבר קוראת לה "עוגת השוקולד האולטימטיבית", כי זה בדיוק מה שהיא.


עוגה שהכנתי בשבועיים האחרונים פעמיים ברצף, כך שנוצר מצב שהעוגה הראשונה עדיין לא הסתיימה (אסף מתמודד איתה לבד, אני רק גונבת ביס או שניים מדי פעם).. וכבר היתה עוד אחת שלמה במקרר.

עוגה שכששאלתי את אסף אם זה בסדר שהכנתי אותה שוב, ולא נמאס לו ממנה, הוא טען שהוא יכול לאכול אותה רצוף במשך שנה שלמה.

(אני לא מתכננת לבדוק את ההצהרה הזו, כי יש לי יותר מדי מתכונים אחרים שאני רוצה לנסות, אבל אסף הוא לא בחור שסתם אומר דברים בדרך כלל)


עוגה שיכולה בכיף להיות "סתם" קינוח לארוחת צהריים משפחתית, או משהו שאתם מכינים בשבת, שומרים במקרר כל השבוע וחותכים לעצמכם פרוסה ממנו כל ערב בתור ה"משהו המתוק" של אותו היום...

אבל עוגה שגם יכולה - לא, צריכה - להיות עוגת יום הולדת מושלמת למבוגרים וגם לילדים.


אז אם היא עוגה מושלמת ליום הולדת של ילד אחד, למה שהיא לא תהיה עוגת מושלמת ליום הולדת של שני ילדים? ועוד ליום הולדת עגול כמו עשר?

עשר?!?!?!?!


בום. התרגשויות. קונפטי. זיקוקים. סוכריות קופצות.

רגע, איפה היינו?


נכון, אני בדיוק התכוונתי לפנות להורים של זיו ונועם קבל עם ובלוג ולבקש-להתחנן-לדרוש מהם לחזור כבר לארץ, כי יש גבול לכמה אני יכולה לחגוג להם ולאחיותיהם ימי הולדת וירטואליים. לא שאסף לא נהנה לעזור ולטפל בכל העוגות האלה, אבל די כבר. הגיע הזמן לחזור.

במקביל רציתי לפנות לזיו ולנועם ולאחל לשני הילדים ההו-כה-מגניבים האלה יום הולדת שמח ומאושר, ולומר להם שאני מאד שמחה שליונתן הקטן יש אותם כבני דודים גדולים שהוא יוכל ללמוד מהם כל מיני דברים (אבל אממ אל תרביצו לו וכאלה כשהוא יגדל, טוב? זה משהו שבנים עושים, נכון? אז בבקשה לא).

ולסיום, רציתי לפנות אל כולכם, כל הקוראים שלי, כל הארבעה, ולבקש מכם להכין את העוגה הזו. אתם יודעים שמתפרסמים פה לא מעט מתכונים שוקולדיים (יש לקרוא: כמעט כולם כאלה) -- אם אני קוראת לעוגה הזו "עוגת השוקולד האולטימטיבית", אני מתכוונת לזה. טוב? טוב. תודה.


אוקיי, יש פה איזה תינוק שהתעורר מנמנום ותהחיל לבכות. יאללה ביי!

***
עוגת השוקולד האולטימטיבית
מקור המתכוןCakespy, עם שינויים מסוימים שלי.

כמות: עוגה עגולה דו שכבתית בקוטר 24 ס"מ. מאמינה שאפשר להכין גם עוגת 22/26 בלי לשנות את הכמויות.

מצרכים:
לעוגה
150 ג' (3/4 כוס) סוכר לבן
180 ג' (3/4 כוס) סוכר חום כהה
245 ג' (3/4 1 כוסות) קמח לבן
105 ג' (3/4 כוס) אבקת קקאו
1 כפית אבקת סודה לשתיה
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
2 ביצים גדולות
240 מ"ל (1 כוס) חלב
240 מ"ל (1 כוס) קפה חזק (2 כפיות/1 כף אבקת נס קפה מומסות/מומסת במים חמים)
120 מ"ל (1/2 כוס) שמן קנולה/זית (אני אוהבת לשלב בין השניים)

לקרם פאדג' שוקולד
300 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
330 מ"ל (כ-1/3 1 כוסות) שמנת מתוקה
100 ג' חמאה
קורט מלח

לציפוי שוקולד מתקשה
75 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
1/2 כפית שמן קנולה

סוכריות צבעוניות, לקישוט (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים בנייר אפיה ומשמנים שתי תבניות עגולות בקוטר 24 ס"מ.
2. מניחים שני סוגי סוכר, קמח, קקאו, סודה לשתיה, אבקת אפיה ומלח בקערה גדולה. מערבבים ויוצרים שקע במרכז הקערה.
3. מוסיפים ביצים, חלב, קפה ושמן. טורפים היטב, עד לקבלת בלילה חלקה ואחידה.
4. מחלקים את הבלילה בין שתי התבניות.
5. אופים 25-30 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז כל עוגה יוצא נקי, או עם מעט פירורים לחים עליו (אם אופים את שתי העוגות במקביל, רצוי להחליף את מיקום התבניות בתנור לאחר 10-15 דקות). מצננים לגמרי. אפשר, אפילו רצוי, להקפיא עד לשימוש.
6. להכנת קרם הפאדג': מניחים שוקולד, שמנת מתוקה, חמאה ומלח בסיר בינוני. מבשלים עד לקבלת קרם חלק, תוך כדי ערבוב מדי פעם. מצננים לגמרי - בטמפרטורת החדר, או במקרר על מנת לזרז את התהליך - עד שהתערובת מסמיכה ומתקבל קרם חלק ופאדג'י, נוח למריחה ואפילו לזילוף.
7. להרכבת העוגה: אם שכבות העוגה לא ישרות, מנסרים את חלקן העליון על מנת ליישר. מניחים פרוסת עוגה אחת על צלחת הגשה.
8. מורחים שכבת קרם בעובי של 1-2 ס"מ מעל העוגה (אם רוצים לקבל שכבה די אחידה, אפשר לזלף בעזרת שק זילוף ולאחר מכן ליישר בעזרת פלטה).
9. מניחים את פרוסת העוגה השניה מעל הקרם.
10. מצפים את חלקה העליון של העוגה ואת הדפנות בקרם -- הוא ככל הנראה לא יספיק לציפוי כל העוגה, כך שהיא תתקבל עירומה למחצה בהיקף שלה. מצננים במקרר למספר דקות.
11. להכנת ציפוי השוקולד המתקשה: מניחים שוקולד מריר בקערה קטנה. ממיסים במיקרוגל בפולסים של 15-30 שניות, ומערבבים בין לבין, עד להמסה מלאה.
12. מערבבים פנימה שמן.
13. יוצקים את ציפוי השוקולד מעל העוגה במהירות ומשתדלים לעזור לו להגיע לכל חלקה העליון של העוגה בעזרת פלטה או לקקן. שימו לב: הציפוי יתקשה במהרה מעל העוגה הקרה, לכן צריך לעבוד מהר.
14. מקשטים בסוכריות צבעוניות, אם רוצים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אם רוצים להפוך את העוגה לפרווה, אפשר להשתמש בחלב סויה (או חלב לא חלבי אחר) בעוגה עצמה. למילוי אפשר לנסות קרם על בסיס קרם קוקוס, נגיד הקרם מהעוגה הזו.
  • כמובן שאפשר להשתמש במיקסר להכנת העוגה: זה כנראה יהיה מהיר יותר ויש סיכוי טוב שהבלילה שלכם תהיה חלקה יותר. מצד שני, אני הכנתי עם קערה ומטרפה מספר פעמים, ויצא אחלה.
  • באחת הפעמים, השתמשתי בקרם הפאדג' במאתיים גרם שוקולד מריר ומאה גרם שוקולד חלב. זו גם אופציה טובה, אם כי לטעמי מעט מתוקה מדי.
  • קחו בחשבון שלקרם הפאדג' לוקח זמן להסמיך ולהתייצב, בפרט אם משאירים אותו בטמפרטורת החדר. כפי שציינתי, אפשר לזרז תהליכים בעזרת המקרר. אני בחרתי באופציה הטובה יותר לשרירי הידיים ופשוט טרפתי אותו עם מטרפה עד שהוא הסמיך והפך לקרם יציב. גם כאן אפשר להשתמש במיקסר.
  • בואו נדבר שניה על הציפוי המתקשה: הוא מתקשה מהר. מאד. בפעם הראשונה הוא התקשה לי כל כך מהר שלא הספקתי בכלל למרוח אותו, ונשאר לי גוש במרכז העוגה. אז פשוט הרמתי אותו בעזרת פלטה (כן, הוא היה עד כדי כך קשה ועבה), החזרתי לקערה והמסתי מחדש. בפעמים הבאות ניסיתי לעזור לו לצפות את כל העוגה, אבל עדיין לא הייתי מהירה מספיק, לכן אפשר לראות שהציפוי די מחוספס. תכלס? יש לזה קצת קטע בעיניי, אבל בלי קשר - אולי אתם תצליחו לעבוד יותר מהר ממני. ולמי שרוצה להיות בטוח, תמיד אפשר להחליף את הציפוי המתקשה בגנאש.
  • וכן, יש תמונות משתי פעמים שונות שהכנתי את העוגה. בפעם הראשונה לא הייתי מספיק מרוצה מהתוצאה הסופית, (רק ויזואלית, לא מבחינת הטעם), אז הכנתי אותה שוב. ויצאתי פחות מרוצה, לכן בסופו של דבר רק תמונה אחת נכנסה מהפעם הזו. אופס.


לא, אתם לא טועים. בסוף בכלל לא השתמשתי בקישוט המגניב שבגללו בכלל נמשכתי למתכון מלכתחילה. השטאג מוזרה.


5 בנובמבר 2017

כדורי שוקולד לאנשים שאין להם זמן

שמות אלטרנטיביים לפוסט:


כדורי שוקולד מרובעים.

כדורי שוקולד בנוסח משינה.

למה לי כדורי שוקולד עכשיו.


שתיקה מביכה.

"שתיקה מביכה" זה לא שם אלטרנטיבי, זו התגובה שלכם לשמות האלטרנטיביים.


בכל אופן.

כדורי שוקולד זה אחד המתכונים הקלים והפשוטים והמהירים שיש, נכון? ילדים יכולים להכין כדורי שוקולד. תחשבו שניה כמה אנשים יעידו בשמחה שכדורי שוקולד היה אחד הדברים הראשונים שהם הכינו אי פעם, שוב - לפעמים גם כבר כילדים.


מה יש לחדש בכדורי שוקולד? אין.


זה פשוט ולעניין:

מרסקים ביסקוויטים/עוגיות/שאריות של פיצה שהתקשו.

(צוחקת לגבי הפיצה, אבל וואו, סקרנתי. בעצם לא, איכס. בעצם לא איכס, אבל.. למי יש שאריות של פיצה? מה זה הקונספט המוזר הזה?)


בכל אופן 2.


ממיסים שוקולד וקקאו וסוכר וחמאה וחלב או שמנת וכל מה שבא לכם.

מערבבים. ממתינים כמה דקות. מגלגלים לכדורים.

אוקיי, יפה. בואו נדבר שניה על עניין ה"מגלגלים לכדורים".


זה אולי קל. זה אולי פשוט.


מהיר זה לא.


זה לוקח זמן וזה סיזיפי ותכלס? זה מטנף את הידיים - אמנם בשוקולד, אבל עדיין מטנף.


כן, זה מרגיע. כן, זו תרפיה. סבבה, מקבלת את כל מה שתגידו לי.


לא כשיש תינוק בבית.

לא כשהילד נרדם לחצי שעה בלחץ. ביום טוב.


כשיש לכם חמדמוד קטן בבית, לא אכפת לו שיש לכם רק עוד שני כדורים לגלגל. אם משהו מציק לו - ואלוהים יודע מה מציק לו, אבל הוא כבר ימצא על מה לקטר - הוא חייב את תשומת הלב שלכם עכשיו.


לא, ממש אין לו זמן לחכות שתשטפו את שאריות השוקולד מהידיים שלכם. הוא רוצה שתרימו אותו כאן ועכשיו, עם הידיים המטונפות שלכם. ואמנם זה רעיון מסקרן למדי, ילד מכוסה שוקולד, אבל אוי! מי זה בדלת? אה, המועצה לשלום הילד. יופי. בהצלחה לכם עם זה.


בכל אופן 3.


כדורי שוקולד זה קל ופשוט וכמובן טעים, אבל מהיר? לא בדיוק. לא קלאסי לאנשים עם תינוק, לא אידאלי לסתם אנשים שרוצים משהו טעים, אבל אין להם יותר מדי זמן.

חשוב לי להבהיר: אני לא רומזת שאנשים בלי תינוק הם סתם אנשים. אני כן אומרת שהם אנשים עם הרבה יותר שעות שינה והרבה פחות כאבי ידיים.


איך הגעתי כבר לבכל אופן 4?!

בכל אופן 4.


לפני שבועיים וחצי החלטתי להכין כדורי שוקולד: ריסקתי ביסקוויטים ועוגיות. המסתי שוקולד וקקאו וסוכר וחמאה וחלב. ערבבתי. התכוננתי לגלגל כדורים ו...

אוי לא. אני שומעת משהו בוכה, וזה נשמע כאילו זה מגיע מאזור העריסה של יונתן. הלוואי שזה לא הוא.

זה היה הוא.


מיד הבנתי שכדרור כדורים זה לא בדיוק אופציה. הרגעתי את בכייני קייק, שלפתי תבנית מהמגרה, ויצקתי פנימה את כל התערובת. פיזרתי סוכריות צבעוניות (זה לא כדורי שוקולד בלי סוכריות, אם אתם שואלים אותי), הקפאתי, חזרתי להרגיע עוד קצת את היללן, וחתכתי לקוביות.

ברשותכם, אני אצנזר את החלק בו אכלתי חצי תבנית תוך כמה דקות, אבל כן אזהיר שזו הבעיה העיקרית בגירסא המרובעת לכדורי השוקולד: כשחותכים לקוביות קטנות במקום לגלגל לכדורים גדולים, בעקרון מקבלים חטיף ממכר שאי אפשר להפסיק לאכול, כמו פיצוחים. פיצוחי שוקולד עם סוכריות. הו וואו.


"אני חייבת לפרסם את המתכון", אמרתי לעצמי, "דחוף. עכשיו. היום. גג מחר*."

*אני יודעת -- אתם מנסים להבין למה אני עפה על עצמי כרגע, הרי גם עוגת נקניק זה כמו להכין כדורי שוקולד בלי באמת להכין כדורי שוקולד. נכון, ועוגת נקניק היא אחד הדברים היפים בעולם כולו, היא סיבה מספיק טובה כדי לקום בבוקר, אבל. אבל! גם עוגת נקניק דורשת קצת השקעה ופצקריי, כי צריך לחלק את הבלילה, ליצור גלילים וכו'. זה לא "שגר ושכח" כמו במתכון הזה, או ליתר דיוק "צוק לתבנית ושכח בפריזר עד שיהיה לך זמן וכח לחתוך לריבועים".


ואז, כאמור, עברו שבועיים וחצי. כי כדורי השוקולד האלה מיועדים לאנשים שאין להם זמן. אבל הם לא מיועדים לאנשים שממש, ממש אין להם זמן, נניח כאלה שהדובון הקטן שלהם מחליט פתאום שלא בא לו לישון במהלך היום, כי העולם מאד, מאד מעניין. הם לא מיועדים לאנשים שהג'וק החמוד שלהם מתעקש להיות רק בידיים, כל הזמן, וכמובן רק בעמידה, כי זה לא מספיק מעייף את אמא להחזיק אותו על הידיים בישיבה.

כדורי השוקולד האלה לא מיועדים לאנשים שאפילו טיול בעגלה לא מצליח להרדים את בייבי בוס שלהם - טיול של שעה הכולל מעבר בדואר, קניית קפה, ביקור בסופר פארם במהלכו כבודו מחליט לפלרטט עם חצי מהקופאיות והלקוחות ולסיום, בשיא תסכול ה"אבל למה אתה לא ישן???", אשה זרה ברחוב שמחליטה ליידע אותך ש"יש לו שמש על הפנים, שימי לו טטרה". אז את מביטה בה בזעם, יורה "בסדר. תודה." ומקווה שהיא הצליחה לפענח את המסר הסמוי, כלומר כשאמרת "בסדר, תודה", התכוונת בעצם ל"זה לא עניינך, אשה זרה, צאי לי מהעגלה של הילד, בבקשה".


רגע, איפה הייתי?

הממ.

בכל אופן 5.


אז הכנתי את כדורי השוקולד האלה לפני שבועיים, כשחשבתי שאין לי זמן. ואז גיליתי שלמעשה, בדיעבד, פשוט היה לי מעט זמן. אבל הנה, עברו זמנים, יונתן אשכרה ישן עכשיו כבר עשרים וחמש דקות (זה מתקרב לשיא האישי שלו!), והתרגשויות התרגשויות -- מצאתי זמן לכתוב.

הממ אסף בדיוק סיים את קוביות כדורי השוקולד שלנו לפני כמה ימים, אולי זה היה ניצול יותר נכון של הזמן להכין עוד נגלה כזאת.


בעצם אולי ניצול יותר נכון היה לעשות לק. אוף, מישהי רוצה לבוא אלי הביתה ולמרוח לי לק, ואם במקרה מתעורר לי התינוק תוך כדי, לשמור עליו בזמן שהלק מתייבש? לא? טוב.

טוב בסדר, היה שווה לנסות.

בכל אופן 6.


רוצים מתכון קל, פשוט, טעים ואפילו די מהיר (אבל לא אם יש לכם ילד בכיין בבית)?

***
כדורי שוקולד לאנשים שאין להם זמן, או קוביות כדורי שוקולד
מקור המתכון: התבססתי על ממתק השוקולד-בייגלה שלי.

כמות: תלוי בגודל - אני יצקתי את הבלילה לתבנית ריבועית עם צלע של 20 ס"מ וחתכתי ל-64 קוביות, כל אחת בגודל של 2-2.5 ס"מ על 2-2.5 ס"מ.

מצרכים:
50 ג' חמאה
100 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
25 ג' (2 כפות) סוכר לבן
10 ג' (1 כף) אבקת קקאו
1/2 כפית אבקת נס קפה (לא חובה)
120 מ"ל (1/2 כוס) חלב
1 כף גדושה ממרח שוקולד כלשהו (נוטלה/קליק/פסק זמן/...) (לא חובה)
קורט מלח
250 ג' ביסקוויטים/עוגיות (אני השתמשתי בשילוב של פתי בר וניל ושוקולד, אוראו, וכמה עוגיות כאלה שהיו לי בפריזר)

סוכריות צבעוניות/מזרה שוקולד, לקישוט

אופן ההכנה:
1. מניחים חמאה, שוקולד, סוכר, קקאו, קפה (אם רוצים), חלב, ממרח שוקולד (שוב, אם רוצים) ומלח בסיר בינוני. מבשלים על אש נמוכה-בינונית, תוך כדי ערבוב מדי פעם, עד להמסת השוקולד והחמאה וקבלת תערובת שוקולדית אחידה. מסירים מהאש ומניחים בצד.
2. מניחים ביסקוויטים ו/או עוגיות במעבד מזון. מעבדים לתערובת פירורית (זה בסדר אם נשארות כמה חתיכות קטנות בין הפירורים). מעבירים לקערה.
3. יוצקים את התערובת השוקולדית מעל פירורי הביסקוויטים. מערבבים היטב.
4. יוצקים את הבלילה לתבנית ריבועית ומיישרים לשכבה אחידה בעזרת לקקן.
5. אם רוצים, מפזרים סוכריות/מזרה שוקולד מלמעלה.
6. מקפיאים למשך כחצי שעה, חותכים לקוביות/אצבעות בגודל הרצוי, מעבירים לקופסא ומחזירים למקפיא. אם נשאר משהו אחרי ש"טעמתם" קוביה או שישים, זאת אומרת...

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אני השתמשתי בתבנית עם צלע של 20 ס"מ, כי זה מה שהיה לי, וזה הניב קוביות די נמוכות. אם תרצו קוביות גבוהות יותר, הכפילו כמויות או השתמשו בתבנית קטנה יותר, נניח 15-17 ס"מ.
  • כמובן שאם יש לכם מלא זמן ומשעמם לכם, אתם יכולים ליצור מהתערובת כדורי שוקולד "קלאסיים".


בסוף הוא התעורר אחרי ארבעים וחמש דקות. אתם לא מבינים, לא ידעתי מה לעשות עם עצמי מרוב זמן פנוי.


(לק. הייתי צריכה למרוח לק. טיפשה!)

30 באוקטובר 2017

עוגיות תבלינים ועכבישי שוקולד

אתם: "היי, למור יש פוסט חדש, מגניב. עוגיות תבלינים? מעניין! רגע, עכבישי שוקולד? מה? עכבישים? היא השתגעה?"

טוב, אתם באמת: "אוי לא, למור יש פוסט חדש, שיט. עוגיות תבלינים? נו, בסדר. רגע, עכבישי שוקולד? מה? עכבישים? היא השתגעה?"


אני: כן, אבל.. תקשיבו לי רגע. נוווו תקשיבו שניה. אין פה באמת עכבישים. בסך הכל מדובר בעוגיות עם תבלינים טובים וריחניים ונהדרים. על כל עוגיה הנחתי שניים-שלושה שוקולד צ'יפס ואז המסתי שוקולד מריר וציירתי שמונה רגליים מסביב לכל צ'יפ ויצרתי עכבישי שוקולד. התרגשויות.


אתם: "רגע, ציירת שמונה רגליים לכל צ'יפ?"

אני: כן. כאילו דא, כמה רגליים אתם חושבים שיש לעכביש, מצחיקים?


אתם: "הממ. והיו שניים-שלושה עכבישים פר עוגיה?"

אני: יאפ.


אתם: "כמה עוגיות אמרת שהכנת?"

אני: לא אמרתי. אבל היו עשרים וארבע עוגיות. שישים עכבישים, בסך הכל.


אתם: "שישים עכבישים? אז.. אז זילפת 480 רגליים משוקולד מומס?"

אני: מדויק.


אתם: "וואו. שאלה אחת קטנטנה.. למה, בעצם? למה זילפת כל כך הרבה רגלי עכביש? למה, למען השם, חשבת שהדבר הנכון לעשות עם העוגיות שלך הוא לקשט אותן בעכבישי שוקולד?"

אני: כי הלואין. כי נטלי הזמינה אותנו למסיבת הלואין. וכי חיפשתי משהו טעים אך קריפי להכין, אז עכבישי שוקולד.


אתם: "אוקיי. אבל 480 רגליים? זה מלא. איך היה לך זמן? אין לך תינוק בבית? לא השתגעת?"

אני: כן, זה מלא. כן, אני עקומה בטירוף וחלק גדול מהעכבישים נראו יותר כמו סרטנים קטנים. כן, יש לי תינוק בבית, והוא בדיוק בשלב הכיפי הזה של 'לא רוצים לישון, רוצים להשתגע' כל הזמן. 'הכל מעניין ומסקרן בעולם, אז למה לישון במהלך היום, אם אפשר לדבר ולקטר ולבכות ולדרוש שיחזיקו אותי וישחקו איתי כל הזמן' -- אבל לתינוק שלי יש גם אבא, אז הוא הקריב חלק גדול מהשבת שלו ושעשע את התינוק הערני מדי בזמן שאני ציירתי רגלי עכבישים על עוגיות.


אתם: "וואו, אב השנה. טוב, לפחות פיצית אותו בכמה עוגיות, אה?"

אני: זהו, ש.. נתתי לו לטעום עוגיה אחת. הוא כמעט הקיא. הוא טען שהוא לא מצליח לבלוע את זה. אתם מבינים, שוקולד הוא אוהב. עם עכבישי שוקולד הוא יכול להתמודד. ג'ינג'ר וציפורן ושאר תבלינים? פחות הקטע שלו.


אתם: "רגע, כל העבודה הזו והבילד אפ וזה, ובסוף יצא דוחה?"

אני: ממש, ממש לא! אתם לא מקשיבים לי. אסף, מר מבחינתי-זה-לא-אכיל-אם-אין-בזה-שוקולד-או-אם-זו-עוגת-גבינה-נקיה-בלי-פירות-ושטויות, לא אהב. אני, וכל האנשים הנורמליים שהיו במסיבה*, חשבנו שהעוגיות מעולות.


*למען הסר ספק, אני לא משלה את עצמי לחשוב שאני חלק מאותם אנשים נורמליים. רק ציינתי שהיו כמה כאלה באזור.


אתם: "אה. וזה לא מוזר, עם כל העכבישים וזה?"

אני: הגזמתם. זה טעים. ומגניב. ויצירתי. חוץ מזה, אתם תמיד יכולים לומר שאלה סרטנים.


אתם: "כי בעולם המוזר שלך, עוגיות עם סרטני שוקולד זה בסדר?"

אני: הבנתי אתכם. צודקים. טוב, אתם יכולים פשוט לוותר על העכבישים ולהסתפק ב"סתם" עוגיות תבלינים ושוקולד צ'יפס משעממות, טוב? כאילו.. לא, לא משעממות. אממ פחות מעניינות?


אתם: "אבל טעימות?"

אני: ממש! אמרתי לכם כבר! למה אתם לא מקשיבים לי?


אתם: "סליחה. אנחנו פשוט רגילים שאת כל כך חופרת בדרך כלל, המח שלנו אוטומטית מסנן בערך שבעים אחוז ממה שאת אומרת."

אני: לגיטימי.


אתם: "אז מה את אומרת, בעצם, כדאי להכין את העוגיות האלה?"

אני: כן כן כן! להלואין, שלחלוטין במקרה יוצא היום! או סתם ככה! עם עכבישים, בלי עכבישים, מה שבא לכם. רק ש.. אם אתם מחליטים ללכת על העכבישים, הכינו את הסבלנות. ותוודאו שאין לכם תינוק נודניק בבית. אם יש לכם אחד כזה, השתדלו שיהיה בסביבה איזה אבא או מישהו אחר שיכול לטפל בו בזמן שאתם מציירים רגלי עכבישים משוקולד.


אתם: "סבבה. סיימת לאכול לנו את הראש?"

אני: לעת עתה. מזלכם שאני ממש עייפה, כי מישהו - בלי לנקוב בשמות, אבל השם שלו מתחרז עם "הקטן" - העיר אותי כמה וכמה פעמים בלילה. ולא נתן לי לנוח יותר מדי במהלך היום. לא שאני מתלוננת (טוב, אני כן). אבל אני עוד אשוב, בקרוב, עם עוד עוגיות ועוד שוקולד. יהיה כיף.


אתם: "וואו. תגידי, בהקשר אחר לגמרי, את יודעת איך עושים אנסבסקרייב לבלוג במייל/פייסבוק/אינסטגרם/כל מקום אפשרי?"


***
עוגיות תבלינים ועכבישי שוקולד
מקור המתכון: בגדול, המתכון הזה, עם שינויים. האמת היא שיש לי עוד מתכון לפרסם שמבוסס על העוגיות האלה, בגירסא הרבה יותר דומה למקור, אבל אנחנו נדבר על זה בפעם אחרת.

כמות: 24-25 עוגיות בינוניות, כל אחת במשקל של כ-40 גרם.

מצרכים:
150 ג' חמאה רכה
250 ג' (1/4 1 כוסות) סוכר לבן
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
30 מ"ל (2 כפות) מולסה
1 ביצה גדולה
30 מ"ל (2 כפות) מים/חלב/חלב סויה
280 ג' (2 כוסות) קמח לבן
1/2 כפית אבקת סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית ג'ינג'ר טחון
1/2 כפית קינמון טחון
1/4 כפית ציפורן טחון
1/4 כפית אגוז מוסקט טחון
180 ג' שוקולד צ'יפס
20-30 ג' שוקולד מריר

אופן ההכנה:
1. מניחים חמאה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ומקרימים למשך כדקה.
2. מוסיפים שני סוגי סוכר ומקרימים יחדיו, למשך שתיים-שלוש דקות, עד לקבלת תערובת בהירה ותפוחה.
3. מוסיפים מולה, ביצה ומים/חלב. מערבבים עד להתאחדות.
4. מוסיפים קמח, סודה, מלח ותבלינים. מערבבים על מהירות נמוכה עד לקבלת בצק אחיד.
5. מוסיפים 150 גרם שוקולד צ'יפס ומערבבים עד לפיזור אחיד.
6. לוקחים גושים במשקל 40 גרם כל אחד ומגלגלים לכדור. מניחים על תבנית/קרש חיתוך.
7. מניחים שניים-שלושה שוקולד צ'יפס על כל עוגיה (30 גרם בסך הכל); לא מניחים את הצ'יפס קרוב מדי זה לזה, על מנת שיהיה מקום לצייר רגליים אחר כך, אבל גם לא קרוב מדי לצדדים, שוב -- לכדי שיהיה מקום לצייר רגליים.
8. מעבירים את כדורי הבצק למקפיא למשך כרבע שעה, ובינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות, ומרפדים תבנית גדולה בנייר אפיה.
9. אופים כעשר דקות, עד שהעוגיות מתייצבות ומתנפחות מעט, אך המרכז עדיין רך מאד. מצננים כעשר דקות בתבנית ומעבירים לרשת לטובת צינון מלא.
10. לעכבישים: ממיסים שוקולד מריר על בן מארי או במיקרוגל.
11. מעבירים לשקית זילוף קטנה וגוזרים את הקצה.
12. מזלפים שמונה "רגליים" על כל שוקולד צ'יפ בחלקה העליון של כל עוגיה.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אפשר אולי לראות בתמונות שאני הנחתי את חלק מהשוקולד צ'יפס שלי (אוקיי, בעצם השתמשתי בשוקולד מריר של קליבו, כזה שנראה כמו צ'יפס, אבל מספיק קרוב) עם השפיץ כלפי מעלה, וחלק עם השפיץ כלפי מטה. זה לא מאד משנה, אבל אני חושבת שעדיף כן להניח את השפיץ כלפי מטה, כך שלעכביש יהיה גוף עגול חלק.
  • כמובן שאפשר לוותר על השוקולד המומס ולהסתפק ב"סתם" עוגיות תבלינים ושוקולד צ'יפס.
  • אם אתם קצרים בזמן, תמיד אפשר להכין את העוגיות ביום מסוים ולהוסיף את רגלי השוקולד ביום אחר. התרגשויות.


רגע, עכביש זה חלבון, נכון? אז.. עוגיות בריאות? ווהו?