> סניקרדודלס | Morcake

2 באפריל 2011

סניקרדודלס

סניקרדודלס, סניקרדודלס, סניקרדודלס!!

הממ. מעניין. לא קרה כלום.

אז זה לא עובד כמו ביטלג'וס. הבנתי.

טוב, זו עדיין מילה שכיף לומר מדי פעם. סניקרדודלס! כמו תסמונת טורט, מינוס הקטע המביך והלא נעים של הקללות. בקיצור, סתם מביך ולא נעים. אבל אני שוב סוטה מהעניין...
מדובר בעוגיות פשוטות (קמח, חמאה, ביצים, סוכר) המצופות בתערובת של סוכר וקינמון. עשיתי עבורכם עבודת מחקר מעמיקה על מקור השם המגניב. כזאת אני. משקיענית. אוקיי אוקיי, אני בעצם חאפרית. כתבתי Snickerdoodles בגוגל והסתמכתי על מה שוויקיפדיה אמרה לי. אבל מה אני אגיד לכם, אני סומכת עליה. היא כמעט אף פעם לא מאכזבת אותי. חוץ מזה, אתם פה בשביל מתכונים, לא בשביל פרטי טריוויה חסרי חשיבות (ידעתם שיש בעולם שבע מדינות שאין בשם שלהן אותיות אהו"י?). או שאתם פה עקב האהבה שלכם אלי, זו שאינה יודעת גבולות?

שתיקה מביכה. סבבה.

אהמ, מקור השם, כן, בואו נחזור לזה. כנראה שהמקור גרמני או הולנדי (סופרייז סופרייז, כמו כל המילים הארוכות והמוזרות), אבל בסופו של דבר זה לא באמת משנה. סניקרדודלס (אמרתי לכם, תסמונת משונה שכזו).


אז האחיינית הקטנה ביותר שלי חגגה יום הולדת שנה. אחותי הכינה את עוגת הגבינה עם בצק עוגיות של בצק אלים (אמנם אני לא אוכלת גבינה, אבל הרעיון של העוגה הזו מגניב לאללה. טוב, כבר הבהרתי בעבר איך אני מרגישה לגבי בצק עוגיות) ועוגת יום הולדת (aka שוקולד):

רק שיהיה ברור, מימין זו רונה. משמאל העוגה (הטעימה!) שלה.
בשיא הכנות, קשה מאד לקבוע מי יותר מתוקה...

ממני היא ביקשה (יותר נכון, נענתה לתחינותיי) להכין עוגיות פשוטות. כבר מזמן שמתי עין על הסניקרדודלס האלה (זה הזמן לציין שמעולם, עד אתמול בערב, לא טעמתי ולו סניקרדודל אחד, אבל השם מצא חן בעיני עד מאד ותכלס - גם התמונות שראיתי ברחבי הבלוגוספירה. לא מאמינה שהשתמשתי במילה "בלוגוספירה"), אז מפה לשם - קרה מה שקרה, ואני מאד מרוצה מזה.
טוב, אם אתם לא אוהבים קינמון, זה הזמן ללכת. העוגיות האלה לא בשבילכם. ללכת לחשוב טוב טוב מה לא בסדר אתכם, כמובן, כי באמת שמביך להיות אתם. לא שאני שופטת או משהו, אבל בינינו - אני כן.
בעצם רגע, תראו תמונה של ילדת יום ההולדת ואז תלכו:

הנסיכה רונה. כי כל ילדה בת שנה צריכה טיארה על הראש

***
סניקרדודלס
מקור המתכוןJoy of Baking, נגיד.. Smitten Kitchen, למשל? היא בכלל טוענת שלקחה את המתכון ממרת'ה סטיוארט. אולי Chickens in the Road (יש אתר כזה, בחיי).. תראו, גם ל-Picky Palate יש מתכון. בקיצור, כל המתכונים ממש ממש דומים. עשיתי מכנה משותף ולקחתי את מה שנראה לי מכל אחד מהם. ולחשוב שקודם העזתם לקרוא לי חאפרית.

כמות: אז לפי כל המתכונים, אמורות לצאת איפשהו בין 36 ל-60 עוגיות (האמריקאים המצחיקים סופרים בכפולות של 12. go figure). באמת שעשיתי כל מה שיכולתי כדי לצמצם את כמות העוגיות שאשכרה נכנסה בסופו של דבר לתנור (שוב - חיבת יתר לבצק עוגיות לא אפוי), ועדיין יצאו לי בסוף 65 עוגיות. רובן אפילו לא היו מיניאטוריות. אני משערת שאתם יכולים לקרוא לי קוסמת, אם אתם ממש מתעקשים. או מלכת האפיה, מה שמרגיש לכם יותר נכון.

מצרכים:
3/4 2 - 2/3 2 כוסות קמח לבן
1/2 כפית מלח
1-2 כפיות אבקת אפיה (אני השתמשתי באחת)
200 ג' חמאה, בטמפרטורת החדר
1/2 1 כוסות סוכר לבן
2 ביצים
1 כפית תמצית וניל (לא חובה)

לציפוי
סוכר - תכננתי להשתמש בשליש כוס, כפי שראיתי בחלק מהמתכונים, אבל כוס המדידה היתה בכיור, אז השתמשתי ב-4 כפות. זה די נתון לשיקול דעתכם, העיקר שיהיה מספיק כדי לצפות את כל העוגיות בסוף.
קינמון טחון - בכל המתכונים הכמות נעה בין שתי כפיות לשתי כפות. אני השתמשתי בשתי כפות, אבל העוגיות שלי היו מאד קינמוניות, אז אם אתם לא מתים על קינמון (shame on you), אולי כדאי להפחית קצת.


אופן ההכנה:
1. בקערה גדולה מערבבים יחד קמח, מלח ואבקת אפיה.


2. בקערת המיקסר מקציפים חמאה וסוכר, עד לקבלת תערובת חלקה, כ-2-3 דקות (לי זה לקח מעט יותר, אבל הפעלתי את המיקסר על מהירות די נמוכה. אני כמעט משוכנעת שהוא היה מתפרק ותוקף אותי אם הייתי מגבירה את המהירות).


3. מוסיפים את הביצים, אחת-אחת, ומערבבים לאחר כל הוספה.


4. מוסיפים תמצית וניל ומערבבים.

זה לא מטושטש, זה אמנותי. אוי שקט, אתם בעצמכם מטושטשים!

5. מוסיפים את תערובת הקמח ומערבבים עד לקבלת בצק חלק (אני הוספתי בהדרגה, אבל לא בטוחה שחובה). אם הבצק רך (ורוב הסיכויים שהוא יהיה רך), מכניסים למקרר להתייצבות למשך שעה-שעתיים.

זה הבצק. תמים לכאורה, נכון?

אז זהו, שלא. החצוף שבר לי את המרית

6. מוציאים את הבצק מהמקרר, מחממים תנור ל-190 מעלות ומרפדים שתי תבניות בנייר אפיה (אני נזקקתי לארבע בסוף, אבל פשוט אפיתי בשני סבבים).
7. מעצבים את הבצק לכדורים בגודל 2.5 ס"מ - אפשר ידנית ואפשר גם עם כף גלידה קפיצית. כף הגלידה שלי היתה גדולה מדי, אז גלגלתי אותם אחד-אחד.
8. מערבבים בקערה קטנה את הסוכר והקינמון ומגלגלים כל כדור בתערובת, לציפוי מלא, פחות או יותר. מניחים בתבנית, ומשאירים מרחק של כ-5 ס"מ בין עוגיה לעוגיה (הן מתפשטות במהלך האפיה).


9. לפי אחד המתכונים - בעזרת תחתית של כוס משטחים כל עוגיה לעובי של כ-1.5 ס"מ. הלכתי עם הרוב וויתרתי על הצעד הזה, אבל אני חושבת שאולי בפעם הבאה בכל זאת אנסה את זה.
10. אופים את העוגיות למשך 8-10 דקות (אני אפיתי עשר דקות), או עד שהן מתחילות להזהיב-להשחים מעט ומתייצבות בקצוות. מרכז העוגיה יישאר קצת רך, וזה בסדר. מוציאים מהתנור, מחכים מספר דקות ומעבירים לרשת לצינון מלא.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • נתחיל במנהלות: ניתן לשמור את העוגיות בקופסא אטומה בטמפרטורת החדר למשך 10-14 ימים.
  • ראיתי איפשהו שאפשר להפוך את הסניקרדודלס (מה, זה יהיה ממש מוזר להחליף את השם שלי לזה?) לשוקודודלס (או לזה?!) על ידי המרת שתי כפות של קמח באבקת קקאו. גאוני.
  • כפי שציינתי בהתחלה, מעולם לא טעמתי סניקרדודלס, מלבד אלו שהכנתי. אין לי מושג איך הן אמורות לצאת, אבל משום מה זה הרגיש לי שהן אמורות להיות יותר קריספיות (בפועל, אגב, התקבלו אצלי עוגיות עם נגיסה, אבל המרקם הסופי שלהן די רך). אני לא מתלוננת, חלילה, כן? העוגיות מצוינות, לדעתי, גם מבחינת המרקם. אבל עדיין... בחלק מהתמונות בהן נתקלתי היו עוגיות מעט שמנמנות ונפוחות, כמו שלי, ובאחרות היו עוגיות דקות. אני תוהה אם השלב האופציונלי של מעיכת העוגיות עם תחתית של כוס יכול לעזור בזה. או, נגיד, השמטת אבקת האפיה altogether. אני מוכנה להקריב את עצמי למען האנושות ולבדוק את שתי האופציות בעתיד. אם מישהו כבר הקריב את עצמו ובדק - אשמח מאד לשמוע.
  • לגבי העניין של קירור הבצק: פעמים רבות המתכון אומר לקרר שעה-שעתיים ואפשר להסתפק בפחות. הפעם זה לא המקרה, לא אצלי בכל אופן. התחלתי לגלגל כדורים לאחר שהבצק שהה רק חצי שעה במקרר, והיה לי קצת קשה לעבוד איתו. אפשרי, אבל לא הכי כיף בעולם, הוא עדיין היה רך. אז נראה לי שהייתי נותנת לו שעה-שעתיים של שנת יופי, כפי שנדרש, אפשר אפילו לילה שלם.
  • ראיתם את כל מה שכתבתי בהוראות על "כדורים בגודל 2.5 ס"מ", "מרחק של 5 ס"מ בין עוגיה לעוגיה", "עובי של 1.5 ס"מ"? כן, אין לי מושג מה כל המידות המטופשות האלה אומרות. גלגלתי לפי העין, ריווחתי לפי העין ואמנם לא שיטחתי את העוגיות, אבל אם הייתי - רוב הסיכויים שהייתי עושה את זה לפי העין. אפשר להגדיל ראש ולמדוד עם סרגל, אבל אפשר גם להירגע ולעגל פינות. כל הקטע באפיה זה דיוק, בסדר, אבל אם הכדורים יהיו בגודל של 2.2 או 2.9 ס"מ, לא יקרה כלום... נראה לי ;-)
  • ספרד, מדגסקר, קזחסטן, צרפת, בנגלדש, סנגל, דנמרק - שבע מדינות, אפס אותיות אהו"י.
ההבדל בין תאורת הפלורוסנט במטבח בעשר בלילה...

... לבין תאורה טבעית של עשר בבוקר. תודה לך, שמש


9 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

morzzzzzzzzzzzzz rulezzzzzzzzzzzzzzzz!
one of the best posts eva!!!!

אנונימי אמר/ה...

מקור המילה הוא בסרבית.
השם המקורי הוא שניקרדודלש.

Winnie אמר/ה...

קודם כל העוגיות יצאו לך יפות!
וכל הכבוד שהכנת מבלי להכיר את העוגיות :)

בתור מי שמכירה היטב את העוגיות - גדלתי עליהן וגם מכינה אותן לא מעט, אז המרקם צריך להיות רך (chewy) בפנים וקריספי בחוץ.

לא לוותר על אבקת האפייה!
להיפך - יש מתכונים שיש בנוסף גם סודה לשתיה.
בכל מקרה - לכמות הזאת של הקמח, צריך דווקא 2 כפיות אבקת אפייה

ועוד משהו - אפשר להכין גם חיתוכיות סניקרדודלס, וזה אפילו יותר נחמד ואצלי מעדיפים את החיתוכיות.

Mor אמר/ה...

תודה על החיזוקים ;-)
כנראה שיצא לי טוב באמת, כי הן יצאו בדיוק כמו שאמרת - קריספי בחוץ, רך בפנים. והאמת היא שהן הפתיעו אותי וממש השתפרו יומיים-שלושה אחרי האפיה.
מבטיחה לא לוותר על אבקת האפיה ולנסות את החיתוכיות!

Luna אמר/ה...

ניסיתי את המתכון- העוגיות יצאו נהדרות ויפהפיות!
מומלץ ביותר!

avronsharon אמר/ה...

הן נראות לי כמו דובשניות בלי דבש אבל השם שלהן יותר מגניב.

mor אמר/ה...

מה עושה מי שלא אוהב קינמון? יש לך רעיון אחר לציפוי?

Mor אמר/ה...

סורי על האיחור בתגובה!!
מי שלא אוהב קינמון? קודם כל, טיפול ;-)
סתם - אני משערת שאפשר להשתמש רק בסוכר, או סוכר ו.. לא יודעת, אולי קקאו?
אבל תכלס, כל המהות של הסניקרדודלס זה הקינמון, אז אולי פשוט הייתי הולכת על עוגיה אחרת. או רק סוכר, באמת..

Unknown אמר/ה...

קראתי את הפוסט בשקיקה .נהדרת שכמוך....והעוגיות תמיד יוצאות מעולות

הוסף רשומת תגובה