> קרם לימון עם עוגיות קוקוס ושקדים | Morcake

12 באפריל 2012

קרם לימון עם עוגיות קוקוס ושקדים

קמתי היום בתשע.

תשע.

9.

אושר גדול.


לא הלכתי לעבודה. אחרי שבוע שלם שצמד המילים "חברה גלובלית" הצדיק את זה שאנחנו עובדים ימים מלאים גם בחול המועד, היום קיבלנו חופש. ערב חג, החליטו לפרגן. הידד.


יקיצה טבעית. בלי שעון מעורר. פשוט לקום בתשע. נפלא.


אז כן, היו לי דברים לעשות. אבל יכולתי לעשות אותם ברוגע.


ערמת כלים שהצטברה מתחילת השבוע, כולל מחבת שסיפקה לי יופי של מצה בריי אתמול, כוסות וצלחות שאירחו חבר לפני יומיים, ומלא כלים מוכתמים בשוקולד שסייעו בהכנת כדורי קוקוס ושוקודל (פירוט ביום אחר) גם כן לפני יומיים? הכל נשטף, סובן, נשטף שוב והונח על השיש לייבוש.


שינון שני מתכונים - האחד של טארט, השני של קיש - לטובת מבחן אפיה עוד כמה ימים? החל. זה יקח עוד זמן. עניין מורכב, כל הקטע הזה של אפיה עם בצק פריך. בטח אם צריך לזכור את שיטת ההכנה בעל פה.


טאטוא הבית והכנתו לרכש החדש מאיקאה, זה שיגיע יותר מאוחר היום יחד עם ההורים שלי? יקרה עוד מעט, אני מקווה. מתישהו אחרי ארוחת הצהריים.


מריחת לק חדש שקניתי אתמול, כולל ציפורן אחת בצבע אחר (כי אם אני רוצה להתנהג כמו בת שתים עשרה, אף אחד לא יוכל לעצור בעדי)? בוצע. האמת שאת הלק חנכה אתמול כבר הבת של ראש הצוות שלי - היא ביקרה אצלנו בעבודה ולמרבה המזל בדיוק קניתי לק ורוד שהתאים יופי למראה הוורוד-מכף-רגל-ועד-ראש-שלה ולעובדה ששני הצבעים האהובים עליה הם ורוד וסגול (אני יודעת. שאלתי). בניגוד לכל שאר בנות הארבע בעולם.


צפיה בשלושה פרקים של How I Met Your Mother? בוצע. מה אתם רוצים, הייתי חייבת לעשות משהו בזמן שהלק התייבש.


נשארו לי כמה מיילים לענות עליהם. נשאר לי לספר לכם על הקינוח שהכנתי לערב החג. לא נשאר לי להכין קינוח לערב החג השני - המשפחה שלי תעביר אותו במסעדה. חג שני זה לא באמת חג, נכון? זה יותר כמו מועד ב' לליל הסדר. והאמינו לי שעם כל האוכל שהיה אצלנו שבוע שעבר, אנחנו ממש ממש לא נזקקים למועד ב'. אמא שלי עברה את מבחן הבישול בהצטיינות יתרה, וכל השאר עברו בהצלחה מסחררת לא פחות את מבחן האכילה. 


אז נראה לי שאתחיל בקינוח שהכנתי לליל הסדר. המיילים יחכו קצת.


סיפרתי לכם כבר על צמידי המרנג שהכנתי לאחיינים. הבנות של אחותי קראו לי בתמורה "מקסימה" ו"טבחית". אני יכולה למות אדם מאושר.


אחרי שגיליתי את שברי המצות עם קרמל ושוקולד לפני שנה והתאהבתי, החלטתי להכין אותם גם השנה. בבוקר החג, אחותי התקשרה ושאלה אם אני מכינה אותם. למשמע תשובתי החיובית, היא ענתה "יופי. נראה לי שזה צריך להפוך למסורת". אני מסכימה. לגמרי.


באותה שיחה, אחותי סיפרה לי גם שהיא מכינה את הטראלפחורס (עם עוגיות של פסח, תירגעו) של טולטולים לארוחה.  טל! זה ממש טעים!


איכשהו, זה עדיין לא הרגיש לי כמו מספיק קינוחים. צריך היה עוד משהו. ידעתי שאני רוצה להכין משהו לא שוקולדי, כי בממתק המצות היה מספיק שוקולד. במקרה היו לי בבית כמה לימונים שקניתי לא מזמן ולא ממש ידעתי מה לעשות איתם. מה חשבתי לעצמי, בעצם? בכמה לימון אני כבר משתמשת בבית...


אוקיי, נניח שבהתחלה עשיתי טעות והבנתי שהגזמתי עם כמות הלימונים. אז אחרי שכבר הבנתי את זה.. למה הלכתי וקניתי עוד לימונים? כאילו.. אם החיים נותנים לך לימונים, הכיני לימונדה. אבל מה עושים אם החיים לא נותנים לך כלום אבל את מתעקשת ללכת ולאגור לעצמך לימונים?


אה. כמובן. במקרה הזה את מכינה קרם לימון. בהתחלה, אגב, הגדרתי אותו כמוס. בעצם, גם המתכון שעבדתי לפיו דיבר על מוס. אבל אז הכנתי אותו והבנתי שהוא קרמי מדי בשביל להיות מוס. אז קרם לימון איט איז.


וכיוון שנראה לי קצת משעמם מדי לתת לאנשים כוסות עם קרם לימון בלבד, הכנתי גם עוגיות קוקוס ושקדים (שניהם הולכים עם לימון, לא?). בכל גביע של קרם דחפתי עוגיה אחת באמצע, כך שאי אפשר לראות אותה והיא מפתיעה את הטועם בעצם הקינוח, ואחת נעצתי בתוך הקרם במאונך - טוב, באלכסון - והיא התנוססה לה בגאון, כאילו היתה מלכת חג הפסח כולו.


קרם הלימון מעולה מעולה. באמת. חמצמץ וטעים. והוא ממש לא קשה להכנה - נכון, צריך להכין קרד לימון (curd. לא מצאתי מילה אחת טובה לזה בעברית. ויקיפדיה ומורפיקס טוענות שמדובר ב"הגבנה, תהליך בו יוצרים גבן מחלב". גוגל טרנסלייט טוען ש-curd זה בכלל לבן. ברשותכם, אני פשוט נשארת עם "קרד") וזה כרוך בבישול של לימון עם ביצים וחלמונים ודברים. אבל זה לא בשמיים בכלל, מאד דומה להכנת קרם פטיסייר. וגם זה משהו שנחשב אולי כקצת מפחיד או מסובך, אבל הוא בעצם לא.
קיצור, מכינים את הקרד. מקררים קצת. אחר כך מקציפים שמנת עם מעט סוכר ומקפלים את הקצפת לתוך הקרד. וזהו. יש לכם מוס. זאת אומרת קרם. טוב, מוס קרמי. הולך?


העוגיות חביבות, אם כי קצת קשה לי לקרוא להן עוגיות - בקושי מרגישים את המתיקות שלהן. אני לא אומר שהן הכי טעימות בעולם (כאילו, אכלתם פעם עוגיות לוטוס?), אבל הן מהוות ניגוד מרקמי טוב לקרם הלימון החלק עם הקריספיות שלהן. וגם ככה נשארו לכם שלושה חלבונים אחרי שהכנתם את קרם הלימון, אז למה לא להכין את העוגיות האלה? ;-)


אני יודעת שהחג עוד שניה נגמר, אבל קרם הלימון הזה יכול להתאים לסיום קליל יחסית (הן מבחינת ההכנה והן מבחינת האכילה) של כל ארוחה (בהנחה שהארוחה היתה חלבית או שאתם לא מפרידים בשר-חלב).


יאללה, חג שמח ועוד מעט חוזרים לקמח!

***
קרם לימון עם עוגיות קוקוס ושקדים
מקור המתכון: קרם הלימון הוא של Pastry Pal, מינוס מאה גרם חמאה. היא בעצמה אמרה שאפשר להשתמש בפחות חמאה בקרד אם הופכים אותו למוס (העניין הוא שאפשר לאכול את הקרד גם "סתם ככה"). בשביל העוגיות הסתכלתי על המתכון הזה ואחיו הכמעט-תאום. ואז עשיתי מה שבא לי, שזה - כמו תמיד - לשנות הכל.

כמות: הקרם הספיק לי לאחת עשרה כוסות די קטנות שמילאתי עד החצי. מבחינת העוגיות, יצאו לי ארבעים וחמש - חלקן עגולות, חלקן בצורה שהיא בין אליפסה למלבן. לדעתי אמורות לצאת 40-50 עוגיות, תלוי בגודל ובצורה.

מצרכים:

לקרד הלימון
3 ביצים גדולות
3 חלמונים גדולים
1/2 כוס סוכר לבן
קליפה מלימון אחד
1/2 כוס מיץ לימון (לכאורה צריך 5-6 לימונים בשביל זה. לי הספיקו שניים. נראה לי שתהיו מכוסים עם 2-3 לימונים)
קורט מלח
100 ג' חמאה (אם מתכננים להשאיר את הקרד כקרד ולא להוסיף לו קצפת, מומלץ להשתמש ב-200 ג'), חתוכה לקוביות

לקרם הלימון
1/2 1 כוסות קרד לימון (אני השתמשתי בכל מה שהיה לי, בלי למדוד או לשקול)
1 כוס = 1 מיכל = 250 מ"ל שמנת מתוקה
1/4 כוס סוכר לבן

לעוגיות
3 חלבונים
1/3 כוס סוכר
100 ג' שקדים פרוסים
100 ג' שקדים קצוצים
1 כוס קוקוס טחון

אופן ההכנה:
1. מתחילים בקרד: מניחים מעט מים בסיר ומביאים לרתיחה.
2. מניחים בקערה או בסיר אחר (משהו שיוכל לעמוד על סיר המים אך לא לגעת במים בתוכו. קיצור, בן מארי) ביצים, חלמונים, סוכר, זסט, מיץ לימון ומלח. טורפים מיד (ברגע שסוכר נוגע בביצה, הוא מתחיל לבשל אותה. לכן כשמשתמשים בביצים וסוכר יחד, צריך לטרוף מיד כשהשניים נוגעים).
3. לאחר שהמים בסיר הגיעו לרתיחה, מניחים את הסיר (או קערה. אני פשוט משתמשת בסיר, אז זרמו איתי) עם הדברים מעל סיר המים.
4. מבשלים, תוך כדי טריפה מתמדת, על מנת שהביצים לא תיקרשנה והתערובת תהיה חלקה ואחידה. לאחר כחמש דקות, אמור להיווצר מעין קצף עדין והתערובת מתחילה להסמיך.
5. ממשיכים לבשל תוך כדי טריפה כחמש דקות נוספות, עד שהתערובת מסמיכה ממש והופכת קרמית.
6. לאחר שהתערובת הסמיכה, מבשלים וטורפים דקה נוספת. מסירים מהאש.
7. זורקים פנימה כמה קוביות חמאה וטורפים עד להיטמעות בקרם. ממשיכים כך עם שאר החמאה, מספר קוביות בכל שלב.
8. מעבירים את הקרם למסננת ומסננים לתוך כלי אחר, על מנת להיפטר מחתיכות ביצה סוררות שאולי נקרשו, אפילו שממש השתדלנו שזה לא יקרה.
9. מכסים את הקרד בניילון נצמד - חשוב שהניילון יגע ישירות בפני הקרם, על מנת שלא יווצר קרום! - ומצננים במקרר, עד להכנת הקצפת. אפשר לשמור את הקרד במקרר עד חמישה ימים, ובמקפיא עד חודש (על מנת להפשיר, יש להניח את הקרד במקרר למשך הלילה לפני השימוש). בכל אופן, כדאי לתת לו כמה שעות על מנת שיתקרר, ולא להכין ישר את הקצפת.
10. להכנת הקרם: מניחים בקערת המיקסר שמנת וסוכר. מחברים את וו הבלון, ומקציפים על מהירות גבוהה, עד לקבלת פסגות רכות.
11. "פותחים" קצת את הקרד בעזרת מטרפה - יש סיכוי טוב שהוא התקשה קצת במקרר, לכן נטרוף אותו על מנת שיחזור להיות קרמי.
12. מבצעים השוואת מרקמים: מעבירים כשליש מהקצפת האוורירית (פחות או יותר, אין צורך ממש לדייק) אל קערת הקרד הכבד ומקפלים פנימה, עד לקבלת קרם אחיד.
13. מקפלים שליש נוסף מהקצפת אל תוך קערת הקרד, ולאחר מכן את כל השאר.
14. מעבירים לשק זילוף ומזלפים לתוך כלי הגשה. אם אתם מתכננים להקציף את השמנת ולסיים את הכנת הקרם אצל ההורים אבל שכחתם את כל שקי הזילוף בבית (אהמ, למי בכלל יכול לקרות כזה דבר מטופש), אפשר גם להשתמש בכף. יוצא פחות יפה, אבל אפשרי.
15. להכנת העוגיות: מחממים תנור ל-160 מעלות ומרפדים תבנית גדולה (או שתיים) בנייר אפיה.
16. מניחים חלבונים בקערה וטורפים עם מטרפה.
17. מוסיפים סוכר וממשיכים לטרוף עד לקבלת תערובת אחידה.
18. מוסיפים שקדים פרוסים, שקדים קצוצים וקוקוס. מערבבים עד לקבלת תערובת אחידה.
19. מניחים כפית-שתיים מהתערובת בתבנית ומשטחים לעיגול/אליפסה/כל צורה שרוצים.
20. ממשיכים כך עם שאר התערובת, כך שהעוגיות מרווחות אך לא יותר מדי - הן לא כל כך מתפשטות באפיה.
21. אופים כ-20 דקות, עד להזהבה. מסובבים את התבנית לאחר כעשר דקות (אם אופים בשתי תבניות, אז מסובבים למעלה-מטה, לא רק קדימה-אחורה).

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • ציינתי כבר קודם, אבל אני חוזרת: אפשר להשתמש בקרד כמו שהוא - למרוח על פרוסת לחם, כמו ריבה, למרוח בין שכבות של עוגה, או לאכול בכפית (לא מנסיון או משהו כזה, כמובן).
  • מבחינת הרכבת המנה: אני הנחתי מעט קרם בכוס, הנחתי עוגיה עגולה, כיסיתי בעוד קרם ונעצתי בשכה העליונה עוגיה אליפטית-מלבנית באלכסון. אפשר לוותר על העוגיה באמצע, או לעשות את מה שבדיעבד הצטערתי שלא עשיתי: לפורר אותה לחתיכות, כך יהיה יותר קל לאכול את זה.
  • אפשר לוותר על העוגיות ובמקום להניח כמה חתיכות פטל על הקרם. או לפזר קצת קוקוס. או שקדים פרוסים. קרם הלימון משתף פעולה עם כל מיני צבעים ומרקמים, הוא ממש זורם.
  • הערה לגבי הכנת הקרם: אני התבלבלתי וסיננתי את הקרד לפני שהוספתי את החמאה, אז הייתי צריכה לעבוד קצת יותר קשה, כי הקרד הספיק להתקרר קצת עד שהוספתי את החמאה, ולקח לה יותר זמן. אבל טריפה נמרצת ובלתי מתפשרת הביאה אותי בסוף לתוצאה הרצויה, וגם אתכם - אם במקרה תחזרו על טעותי המטופשת.
  • אגב, אם החמאה לא נמסה מספיק, אפשר להחזיר את הסיר לבן מארי לדקה או שתיים נוספות. תוך כדי ערבוב, ברור.
  • והערה גם לגבי העוגיות: אני אפיתי רבע שעה בלבד, והעוגיות שלי התגלו כרכות ומדלדלות. לא בדיוק מה שרציתי. אז החזרתי אותן - כמה שעות טובות לאחר ההכנה - לאפיה של עשר דקות נוספות, פחות או יותר. זה השחים אותן והקריספ אותן (הפך לקריספיות, מה לא ברור?).
  • בהנחה שאתם באמת רוצים אותן קריספיות, מומלץ לשטח אותם עד כמה שאפשר לפני האפיה. לעוגיות דקות יש נטיה להיות קריספיות יותר.
  • אה, והעוגיות לא מאד מתוקות. אם אתם רוצים להמתיק, אפשר להוסיף עוד קצת סוכר. חצי-שני שליש כוס נשמע לי סבבה.



טוב, אני הולכת לטאטא את הבית. אוף, היה יותר כיף לשים לק.

4 תגובות:

טל אמר/ה...

בא-לי-כזה!
קרם לימון זה כזה שווה

קיבלתי שק לימונים טריים אמיתיים שגדלים בחצר של חבר שלי ואני מסתכלת עליהם כל יום ומגלגלת מה אני הולכת להכין איתם

אז הנה כיוון טוב,נשארה איזה כוסית?

ואיזה כיף על הטראלפחורס,חייכתי בלב

אפרת אמר/ה...

הפוסטים שלך כ"כ משמחים ומצחיקים!

נראה לך שזה חוצפה שאת החלה הראשונה בחיי אפיתי דווקא (היום) בפסח?

חג שמח!

Goldy אמר/ה...

curd הוא למעשה רפרפת בעברית. כשמבשלים חלמונים עם סוכר ועוד כל מיני זה רפרפת. הנה לך, לא קרם, לא מוס, והכי הכי בעברית (-:
באיחור אופנתי של איזה חצי שנה - שמונה חודשים אך רק לא מזמן התוודעתי לבלוג המשגע שלך.

ציפי אמר/ה...

הקרד הנהדר הזה ינוסה בהקדם. יש לי כמה שימושים שבטוח יתאימו, למשל כמילוי לקפקייקס. ובהמשך לתגובה הקודמת, הרשי לי להציע לך חלופה עברית למילה "להקריספ": להפריך - מלשון להפוך לפריך. מה לא ברור? :)

הוסף רשומת תגובה