> שיבולת שועל אפויה עם בננות, תבלינים ואגוזי מלך | Morcake

26 בדצמבר 2012

שיבולת שועל אפויה עם בננות, תבלינים ואגוזי מלך

היינו יחד יותר משמונה שנים.

הוא היה איתי בצבא, עברנו את התואר ראשון בצוותא, הוא אפילו הצטרף אלי לנסיעות לחו"ל כמה פעמים.

החל מיום הולדת שמונה עשר, הוא ליווה אותי לכל מקום כמעט. איפה שאני הייתי, הוא היה. בקיץ, בחורף, מוקדם בבוקר ומאוחר בלילה. הוא היה ממש יד ימיני. ליתר דיוק, על יד ימיני.


אבל בסוף? בסוף נשבר לו.

אני לא צוחקת, אשכרה נשבר לו. בסופו של דבר מה שגרם לי להיפרד מהשעון שלי לפני מספר ימים זה העובדה שנפלה חוליה מהרצועה שלו ואני לא מוצאת אותה.


אתם מבינים, זה שעון מתפרק: אפשר להוציא ולהוסיף לו חוליות, כך פותחים וסוגרים אותו. פשוט יש חוליה אחת שעושה לי בעיות מזה זמן מה - נפתחת על דעת עצמה, לא נסגרת עד הסוף, נופלת לפעמים. טוב, גיל שמונה וחצי כמעט זה בערך הזמן בו מתחיל מרד גיל ההתבגרות, לא?


לפני מספר חודשים כבר חווינו משבר קל, השעון ואני, כשהחוליה הסוררת נעלמה אחרי שיעור בקורס הקונדיטוריה שלי, והייתי משוכנעת שהיא נזרקה לאחד ממאתיים הפחים הפזורים ברחבי בית הספר. לבסוף היא נמצאה בכיס מכנסי השף שלי ואני נשמתי לרווחה.


אבל הפעם.. הפעם זה רציני.

ביום שישי עשיתי כלים, אז הורדתי את השעון והנחתי על הספה. בשבת ניקיתי את הבית - אחרי שמונה חודשים בערך שלא נגעתי בו, למה דווקא השבוע, למה למה למה - אז העברתי את השעון לשידה ליד המיטה שלי. וביום ראשון בבוקר, כשהתארגנתי לעבודה, הרמתי את השעון וניסיתי אותו לסגור אותו.


השעון לא נסגר.


המסקנה הברורה היא שאחד משניים קרה: 1) היד שלי גדלה באופן משמעותי במהלך סוף השבוע. עכשיו, האופציה הזו לא לחלוטין בלתי הגיונית, אך אני נוטה בכל זאת להאמין שמה שקרה בפועל זה 2) מתישהו בין הנחת השעון על הספה בסלון ביום שישי לבין נסיון ענידתו על פרק כף ידי ביום ראשון, נפלה אחת החוליות שלו ונעלמה.


חיפשתי מתחת למיטה, מתחת לספה, אפילו הסתכלתי מבחוץ על השקיות בשני הפחים שיש לי בבית (אני לא אחטט בתוך הפח, יש גבול!). אולי טאטאתי את החוליה החסרה בזמן הנקיונות, לכו תדעו. אבל כלום. שום דבר.


בראשון בערב הוצאתי את תותחים הכבדים: הפכתי כוס. מכירים את האמונה הטפלה הזו, נכון? אז גם זה לא עזר. ובינינו, אם הפכתי כוס ולא מצאתי את החתיכה שנפלה, כנראה שזה אבוד. כי להפוך כוס תמיד עובד.


אז עכשיו אני עצובה (וקצת חולה, אבל זה לא קשור לכלום), ולעת עתה עדיין מתאבלת ומסתובבת ללא שעון. זה קצת משגע אותי, כי אני תמיד עם שעון עלי, אבל מזל שלפחות הפלאפון תמיד בכיס. מצד שני, אני בחורה רציונלית למדי, לכן כבר חשבתי על הנושא והחלטתי שאלה האפשרויות העומדות בפני:


1) להתרגל ללכת ללא שעון
2) להתחיל ללכת באופן קבוע עם השעון היפה שקניתי בברצלונה לפני שנתיים, שאיכשהו היה רק עדיפות שניה עד כה וכמעט תמיד הפסיד בקרב מול השעון
3) לקנות שעון חדש
4) לעשות דיאטה לפרק כף יד ימין, ולקוות שארזה מספיק כדי שהשעון, ללא החוליה החסרה, יעלה עלי


בכל אופן, עד שאקבל החלטה - לא נעמיד פנים שהדילמה הזו קלה, נכון? צריך להתייחס אליה בכובד ראש - נראה לי שאוכל נחמה זה לגמרי במקום.

שיבולת שועל אפויה. עם בננות. ותבלינים. וסוג של קרמבל אגוזי מלך.


נראה לי שזה עונה על ההגדרה, לא?


***
שיבולת שועל אפויה עם בננות, תבלינים ואגוזי מלך
מקור המתכוןNot Without Salt, עם שינויים קלים שלי: השמטתי את הרוזמרין במתכון (כי לא היה לי. זה דווקא נשמע לי מגניב) והחלפתי את האגסים בבננות.

כמות: לפי המתכון המקורי, שש מנות. לדעתי מספיק להרבה יותר, תלוי כמה כל אחד אוכל. כמו כן, במתכון המקורי אופים בתבנית מלבנית של 20X25 ס"מ. אני אפיתי בתבנית חד פעמית בצורת משושה, מקבילה פחות או יותר לתבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ.

מצרכים:
2 כוסות שיבולת שועל (השתמשתי באינסטנט, לדעתי אפשר ואולי אפילו עדיף שלמה)
1 כפית אבקת אפיה
1/2 1 כפיות קינמון
1/4 כפית ג'ינג'ר טחון
1/2 כפית מלח
1/3 כוס סוכר חום
2 כוסות חלב
1 ביצה גדולה
25-30 ג' חמאה מומסת
2 כפיות תמצית וניל
2 בננות בשלות, פרוסות לטבעות

לקרמבל אגוזי מלך
1/2 כוס אגוזי מלך
15 ג' חמאה מומסת
קורט מלח
1 כף סוכר חום

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-190 מעלות. מכינים תבנית - אם אתם משתמשים בחד פעמית, רפדו אותו מבחוץ בנייר כסף או משהו, כמו רינג. אני מדברת מנסיון.. אם משתמשים בתבנית רגילה, רצוי לשמן אותה.
2. מערבבים שיבולת שועל, אבקת אפיה, קינמון, ג'ינג'ר ומלח בקערה בינונית. יוצקים לתבנית.
3. בקערה נפרדת (אפשר בקערה הראשונה, אם היא כבר פנויה) טורפים סוכר, חלב, ביצה, חמאה מומסת ווניל. מוזגים לאט מעל מה שכבר נמצא בתבנית.
4. מניחים פרוסות בננה מעל התערובת בתבנית ודוחפים אותן קצת פנימה.
5. להכנת הקרמבל: מערבבים אגוזי מלך (אפשר לשבור קצת, אבל החתיכות לא אמורות להיות קטנות מאד), חמאה מומסת, מלח וסוכר בקערה קטנה. מפזרים באופן שווה מעל שיבולת השועל והבננות.
6. אופים 35-40 דקות (אני אפיתי 37 דקות), עד להתייצבות והזהבת הקרמבל. מצננים קצת ואוכלים.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • כפי שכבר ציינתי, במקור משתמשים באגסים ולא בננות. אז אפשר. ואפשר גם תפוחים. או פרי אחר. מה שבא לכם.
  • כנ"ל לגבי האגוזים, נראה לי. פקאנים, לוז, מה שמתחשק לכם.
  • מבחינת סוכר - אני השתמשתי בחום כהה, אבם גם דמררה זה סבבה.
  • אני הוספתי לבלילה גם כפית של חמאת בוטנים (ערבבתי לתוך החמאה המומסת). כן, כפית. לא יודעת למה, נראה לי שזה מה שנשאר לי בקופסא ולא התחשק לי לפתוח אחת חדשה או משהו. מן הסתם זה לא הורגש מדי, אבל לא רציתי שזה ישתלט. תכלס, אם אתם אוהבים חמאת בוטנים, לדעתי זו תוספת מעולה. אבל שימו יותר כפית, טוב? ;-)
  • יחד עם הבננות, פיזרתי מעל הבלילה גם קינמון צ'יפס. לא קריטי (במיוחד כי אין בארץ), אז אפשר לוותר או להחליף בצ'יפס שכן אפשר להשיג - שוקולד, קרמל..
  • לא צחקתי לגבי העניין הזה של לעטוף את התבנית אם משתמשים בחד פעמית. תבנית הקרטון שלי נזלה לתוך התנור וזה היה לא נעים. אבא, שוב תודה על הקרצוף היסודי של התנור!
  • אני אפיתי את הדבר הזה בשבת בצהריים ולקחתי לעבודה ביום ראשון בבוקר. אנשים צחקו עלי בהתחלה שזה התקלקל ולמה אני מביאה להם שאריות מיום קודם וזה (אפילו שהכנתי במיוחד בשבילם!) ובהתחלה כמעט אף אחד לא אכל.. אחר כך השארנו את זה במטבחון בקומה, ומסתבר שיושבים איתנו אנשים שיודעים להעריך אוכל קצת יותר. לא ראיתי בעצמי, אבל הבנתי מאנשים שאחרי חצי שעה התבנית התרוקנה לגמרי.


אף אחד לא אמר שום דבר על זה שאוכל נחמה צריך להיות אסתטי או פוטוגני, נכון?

7 תגובות:

tallyco אמר/ה...

שום אוכל לא צריך להיות פוטוגני, הוא צריך להיות טעים !

אולגה אמר/ה...

אני הפסקתי ללכת עם השעון כשהבנתי שאני מוקפת בשעונים: בפלאפון, במחשב, בממיר של הטלוויזיה. אפילו המיקרוגל נדחף כל פעם עם השעון שלו.. מור, זה אנחנו נגד השעונים. פשוט תגידי "לא" :)
אה, המנה נראית פגז. בדיוק אתמול שברתי ראש איך אפשר לצלם תבשיל עוף שייראה סקסי..

אפרת אמר/ה...

תנחומים על השעון! אצלי שעונים מחזיקים חצי שנה עד הסייל הבא ב"אורבן אאוטפיטרס":) והדבר הזה נראה מה-זה טעים!!

אור אמר/ה...

האמת היא שהשעון נראה כמו כזה-עם-חוליות סטנדרטי. ניסיתי ללכת לשען? יכול להיות שיש להם חלק כדי לתקן את זה. או שתקני שעון אחר עם חוליות מתפרקות ותגנבי לו את החולייה...
אני הפסקתי ללכת עם שעון אחרי שזה שהיה לי התקלקל, ואמנם קיבלתי אחד חדש ויפה אבל הגעתי למסקנה שהרבה יותר נוח לי בלי משהו הדוק ומעצבן (או לחילופין, רופף ומעצבן) על היד. עכשיו אני חופשייה ומאושרת. ממילא יש שעון על הפלאפון או בכיתה באוניברסיטה. הבעייה היחידה היא במבחנים בכיתות בהן שעון הקיר מקולקל ואסור פלאפון. אבל בשביל זה הבוחנות כותבות מה השעה על הלוח. בקיצור, הלאה השעונים.

אנונימי אמר/ה...

אני מתה על הדבר הזה! סוג של פשטידה...
אחד הטעימים!

עומרן אמר/ה...

במקומך לגמרי הייתי נכנס לסרטים שהחוליה החסרה נפלה לתוך אחת העוגות בזמן ההכנה.

רבבה אמר/ה...

שש מנות או יותר? פחחח. אחותי ואני חיסלנו כמעט תבנית שלמה לבד. (בגרסת האגסים. אומנומנום)

הוסף רשומת תגובה