> דקיקיות בננה | Morcake

27 באפריל 2013

דקיקיות בננה

נכון בעולם המוזיקה יש שיתופי פעולה לפעמים? Notorious BIG מארח את פאף דאדיפרנק סינטרה ובונוברנדי רבה עם מוניקה. טוב, סליחה על הדוגמא האחרונה, פשוט השיר הזה ממש הרגע היה ברדיו.

יום המצריך יציאה מהבית עם ממרח לוטוס, נוטלה וחמאת בוטנים בתיק לא יכול להיות רע, נכון?

בכל אופן, מה לי ולמוזיקה, פרט לאחיזתי בטעם מוזיקלי גרוע במיוחד?

לפני חודש ומשהו קיבלתי מייל ממאיה ובו הצעה לכתוב פוסט משותף. נו, וכשגברת בצק אלים מזמינה אותך לשתף פעולה... זה כאילו הוזמנת לשיר דואט עם.. אממ... מדונה? אריק אינשטיין? לא יודעת, הרגישו חופשיים להשלים את שם הזמר הגדול והמפורסם ביותר, לפי ראות עיניכם.

זה נורא אם השם הראשון שקופץ לי לראש הוא קרלי ריי ג'פסן?


עשרים ושבע. זה (כמעט) הגיל שלי, למקרה שתהיתם.


ואני לא רוצה אפילו לדבר על החיבה שהתחלתי לגלות לטיילור סוויפט לאחרונה.

זאת אומרת, אהמ - מטאליקה. ו.. נירוונה. ביטלס! --> אני לא יודעת, אלה דוגמאות מספיק טובות לכך שאני לא מאה אחוז טראש? יופי, עכשיו שמישהו יגשים לי כבר חלום ויארגן איחוד של הספייס גירלז (איחוד אמיתי. הדבר הזה באולימפיאדה לא נחשב), כולל סיבוב הופעות עולמי.


קיצור. מאיה. כן.

אז אני הייתי בחו"ל כשהיא כתבה. למען האמת, נחתתי בארה"ב כמה שעות קודם לכן, אבל בואו לא נדבר על זה עכשיו, אני סתם מתעצבת כשאני חושבת על זה שלפני חודש וחצי הייתי בניו יורק המושלגת ועכשיו? עכשיו אני במדינה הסובלת מפיצול אישיות חמור: גשם-רוח-קר-רגע-לא-בעצם-שמש-ואפשר-ללבוש-שמלה-אולי-בכל-זאת-מגפיים-טוב-יאללה-חולצה-קצרה-ומזגן.


מספיק עם זה כבר, מזג אוויר. הבנו שאתה יודע להתנהג כמו אביב, אבל אנחנו לא אוהבים את זה. תחליט כבר אם אתה חורף (תשובה לא נכונה) או קיץ (דינג דינג דינג).

בכל אופן, אחרי שחזרתי מחו"ל היו חגים וזה ו.. העניין התעכב. במשך הזמן דנו קצת בשאלות חשובו כמו מה נכין ומה יהיה הקונספט. מאיה כבר ידעה בדיוק אילו עוגיות היא הולכת להכין, אני לא הצלחתי להחליט.


עבר עוד זמן, אני עוד לא החלטתי. עד שלפני מספר ימים הגיע מייל הנזיפה: מאיה תכננה להכין עוגיות עם בננות ומרשמלו, ולפתע פתאום היא צעקה עלי - כן, זה היה בכתב, אז אני לא באמת יכולה לדעת מה היה הטון, אבל עמוק בפנים ברור לי שהיא צעקה עלי - שהבננות שלה כבר מפרפרות בין חיים למוות, ומתי מתי מתי אנחנו נפגשות.


זו אני - לא מנסה לשחק אותה קשה להשגה, אבל מצליחה לעשות את זה בכל מקרה. nailed it.


קיצור, קבענו יום ושעה. לאחר התלבטויות רבות, החלטתי גם ללכת על מתכון בננתי.


בתשע בבוקר התייצבתי בדירתה של מאיה. ידעתי שאני צריכה להיות בעבודה בשתים עשרה וחצי, כיוון שהיו לי הדרכות משעממות שלא יכולתי לפספס. מהיכרות עם עצמי (יש לקרוא: הבחורה שצבים מסתכלים עליה וקוראים "אחותי, שימי גז, מה נסגר עם האיטיות?"), הנחתי שבחיים לא נספיק לסיים לאפות ולצלם שני מתכונים בזמן, אבל העובדה שמצאתי חניה בכחול-לבן על הבניין של מאיה - לא, באמת, אין יותר קרוב מזה - דווקא היתה סימן טוב, לכן החלטתי להשתיק את הקולות בראשי. טוב, את חלקם - את אלה שזמזמו שירי פופ משנות התשעים דווקא בחרתי להגביר.


כאשר נפתחה הדלת, מיד פלטתי - שופעת טקט שכמותי - "הדירה שלך נראית כמו שוק פשפשים!". בדיעבד אני מבינה שזה עלול היה להישמע כמו עלבון, אבל מאיה, אני פונה ללב שלך: אמרתי לך את זה מיד כאשר הסברתי את עצמי באותו היום, ואני אומרת את זה גם עכשיו - התכוונתי לזה בצורה החיובית ביותר. פשוט.. אתם חייבים להבין. ערמות של כלים. שולחנות עמוסים בצלחות, כוסות, מעמדי עוגות ושאר פריטים חד פעמיים. חלומו של כל בלוגר אוכל.


כמה קרובה הייתי לקחת כמה כלים, לזרוק לתיק שלי ולצאת משם, מעמידה פנים שלא קרה כלום, אתם שואלים? קרובה מאד. קרובה מדי. מעתה קראו לי וינונה.


חמש, אולי עשר, דקות אחרי שהגעתי, תקפה אותי המארחת בשאלה קשה: "למה את לא קונה מצלמה נורמלית?" גמגמתי קלות, הצלחתי להחליק את זה.. בערך, והשבתי במתקפה משלי: "למה את לא קונה סמארטפון?"


אני חושבת שמישהי מאיתנו תישבר מתישהו. אני לא בטוחה מי. ומתי. הממ.


בקיצור, אני מאריכה*. קצת יותר מדי. אני יודעת. אבל זה לא חדש.

*והפרס על "המשפט ההגיוני ביותר בתולדות היקום" הולך ל...

כן, זה מלח. וכן, הוא הכרחי ונפלא ונהדר והופך את העוגיות האלה ממעולות למושלמות

בסופו של דבר, אפילו שהייתי קטנת אמונה, הספקנו הכל בזמן: היה קצת סמול טוק של התחלה. מאיה סיפרה על החתולה שלה, אני סיפרתי שאני חושבת שחתולים הם השטן לא בקטע של חתולים. היא אכלה ארוחת בוקר עם יוגורט ופירות ודברים, אני אכלתי מרשמלו. ושוקולד צ'יפס. ועוד מרשמלו. וביסקוויטים.



תוך כדי פעולה, הבנו מה הקונספט שלנו: ליידי אנד דה טראש. העניין הוא כזה - אצל מאיה תוכלו למצוא עוגיות המכילות בננות, פירורי עוגיות, שוקולד צ'יפס ומרשמלו. הכי טראש. הכי טעים.

מאיה מצלמת בננות טובות ובננות רעות

אצלי תמצאו עוגיות בננה דקיקות, כמו בננה צ'יפס - רק הרבה יותר גדול ופי מאתיים מיליון יותר טעים. עם ציפוי של פקאנים קצוצים ואופציה למטבל עבור העוגיות או מילוי שיעזור להפוך אותן לעוגיות סנדוויץ'. הכי אלגנטי. הכי טעים.


איך יכול להיות שהגדרתי את שני סוגי העוגיות כ"הכי טעים"? פשוט מאד. כי אני יכולה. וכי הן כל כך כל כך שונות זו מזו - אי אפשר אפילו להשוות. אם אתם אוהבים בננות, אתם רוצים להכין את העוגיות האלה. וכן, אני מתכוונת לשני הסוגים.

ההתרגשות של מאיה כשהיא גילתה שקופסת שימורים מרסקת ביסקוויטים הרבה הרבה יותר טוב ממערוך? אין לתאר.
התמונה לא עושה צדק. מזל שיש סרטונים בעולם. wait for it ...wait for it...

טוב, אז על עוגיות הטראש - העוגיות שחוטפות שוגר היי רק מלהיות עצמן - תוכלו לקרוא אצל מאיה. אני רוצה לדבר אתכם רגע על דקיקיות הבננה.

בבקשה. כך נראית התלהבות.

תקשיבו לי ותקשיבו לי טוב: העוגיות האלה הן בין הטעימות ביותר שאכלתי אי פעם.


אני אחזור שנית, למקרה שפספסתם -


העוגיות האלה הן בין הטעימות ביותר שאכלתי אי פעם.


מה שקרה זה שאפינו את רוב הכמות בבוקר, אצל מאיה. אכלנו קצת, צילמנו, אכלנו הרבה, נשארו עוד כמה עוגיות בודדות - היא ניסתה לדחוף לי אותן, אני הצלחתי להערים עליה ולגרום לה להשאיר אותן אצלה (כמובן כשאני אומרת שהצלחתי להערים, אני מתכוונת שאמרתי לה "אולי פשוט תשאירי אותן אצלך? גם ככה לא נשאר הרבה" והיא השיבה "סבבה". הכי ערמומי מצדי). אבל נשארה עוד קצת בלילה, ואותה דווקא לקחתי איתי, כדי לערוך עוד איזה נסיון אפייתי (פרטים בהמשך).


הבלילה החביבה, ארוזה בשקית סנדוויצ'ים קטנה, המתינה בסבלנות במקרר בעבודה במשך מספר שעות, עד שחזרנו הביתה - היא ואני - בערב. מיד הדלקתי את האובן שלי (רואה, מאיה? אני כן מציינת מדי פעם שאני אופה בטוסטר אובן ולא בתנור אמיתי!), הכנתי תבנית עם נייר אפיה, שיטחתי עיגולי בלילה עליה והכנתי לאפיה.

אלה העוגיות של הערב, לפני אפיה

תכננתי לקחת את מה שהכנתי לעבודה למחרת, באמת. אבל יצאו רק תשע עוגיות. כבר בעייתי. חוץ מזה, ידעתי שאני חייבת לטעום אחת לאחר האפיה.

ואלה העוגיות לאחר האפיה. הן אולי נראות לכם שחומות מדי, על סף השרופות... ביליב מי, הן לא. הבעיה העיקרית
היא שהן לא השחימו באופן אחיד.

טוב, חשבתי לעצמי - אני אוכל אחת ואקח שמונה. בקטנה.

הופ, חזרנו לעוגיות של הבוקר ולנסיונות סטיילינג כושלים. אבל לפחות הנסיונות הכושלים בוצעו בכלי הקרמיקה
היפים שמאיה הכינה בעצמה.

אבל אחרי הראשונה מיד אכלתי גם שניה. היה לי כל כך טעים, אפילו יותר ממה שהכנו בבוקר (במילה אחת: מלח). לא יכולתי להפסיק. תוך ארבעים שניות אכלתי עוד שלוש - בסך הכל חמש. נשארו ארבע.


בשלב הזה הצלחתי לנתק את עצמי מהתבנית. הלכתי לחדר שלי והחלפתי בגדים. טוב, אולי פשוט אניח את ארבע הדקיקיות שנשארו בקופסא קטנה ואקח אותן לעבודה מחר. בשבילי. לא רוצה לתת אותן לאף אחד אחר.


או ש...


כן, או שאני אחזור למטבח, לבושה במכנסי פיג'מה הפעם ולא בחצאית, ואוכל את ארבע העוגיות הנותרות כאילו אשכרה מדובר בתפוצ'יפס.


אני אומרת לכם, מעולם לא הצלחתי להפגין כל כך מעט שליטה עצמית ליד עוגיות כפי שקרה לי עם העוגיות האלה. אם זה לא יצליח לשכנע אתכם להכין אותן, אני לא יודעת מה כן.


אה, כן. אפרופו החצאית שהזכרתי. בתחילת היום ניסיתי להחליט מה ללבוש. מצד אחד, רציתי משהו שיהיה לי נוח להיות איתו במטבח. מצד שני, רציתי משהו שייראה סביר כשאגיע לעבודה, ולא כאילו הרגע יצאתי מהמטבח לאחר שעות של אפיה. בסוף לבשתי את זה:


כי שום דבר לא אומר "נוח להיות איתו במטבח" יותר מחצאית פרחונית עם חולצת פלנגלנגים שחורה.


וכן, אני יודעת שלשכבות האלה על החולצה שלי לא באמת קוראים פלנגלנגים. אבל זו היתה הדרך הטובה ביותר לתאר אותם, אז זרמו איתי, טוב?

***
דקיקיות בננה עם פקאנים קצוצים
מקור המתכון: הבלוג המהמם-לא-מאמינה-שילדה-בת-שבע-עשרה-אחראית-לו, Top with Cinnamon, עם שינויים קלים מאד שלנו

כמות: כ-35 עוגיות דקות דקות בקוטר של כ-5-6 ס"מ

מצרכים:
1 בננה בשלה, מעוכה
15 ג' חמאה מומסת
2 כפיות שמן קנולה
1 חלבון
1/4 כוס סוכר חום בהיר - אנחנו שילבנו חום בהיר עם לבן
1/4 כוס קמח לבן
קורט אבקת סודה לשתיה
קורט מלח
1/2 כפית מיץ לימון
כ-15 ג' פקאנים קצוצים (לא חובה)
מלח ים אטלנטי (לא חובה)

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-130 מעלות. מרפדים תבנית תנור בנייר אפיה.
2. מועכים בננה למחית חלקה ומניחים בקערה.
3. מוסיפים פנימה את שאר הרכיבים, פרט לאגוזים, ומערבבים היטב: חמאה, שמן, חלבון, סוכר, קמח, סודה לשתיה, מלח ומיץ לימון. מזלג עושה את העבודה בצורה מצוינת.
4. מניחים כפית מהתערובת בתבנית. משטחים לעיגול ממש דק, בעזרת גב הכפית --> ככל שהעוגיות תהיינה יותר דקות, כך הן תהיינה יותר קריספיות.
5. ממשיכים כך עם שאר הבלילה. מרווחים מעט בין העוגיות אך לא יותר מדי, כיוון שהן לא כל כך מתפשטות במהלך האפיה.
6. אם רוצים, מפזרים מעט פקאנים קצוצים ו/או מלח ים אטלנטי מעל העוגיות לפני האפיה.
7. אופים עד להזהבה מלאה של העוגיות. לפי המתכון המקורי אמורים לאפות 17-20 דקות, לנו זה לקח באזור הארבעים - צריך פשוט לעקוב אחר העוגיות ולראות מתי הן מקבלות צבע מספיק שחום-זהוב. בסיום האפיה מצננים מספר דקות בתבנית ולאחר מכן מעבירים לרשת לטובת צינון מלא; הן אמורות להתנתק מהנייר די בקלות. לאחר שהעוגיות מצטננות, מעבירים לקופסא אטומה לגמרי, כיוון שהן תופסות לחות, מתרככות ומאבדות מהקריספיות שלהן.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • כן, אתם לגמרי יכולים להשתמש במעבד מזון כדי להכין את הבלילה, זו אפילו ההמלצה במקור. אם עושים את זה, לא צריך להשקיע יותר מדי במעיכת הבננה, המעבד כבר יחליק ויהפוך אותה למחית.
  • וידוי קטן: במתכון המקורי הופיע גם חלב, אך שכחתי ממנו, לכן לא הוספנו אותו. העוגיות יצאו מושלמות גם כך, לכן אני לא מציינתאת החלב במתכון.
  • עוד משהו ששכחתי להוסיף לבלילה הוא מלח, אבל אואם תו כן כתבתי במתכון, כי הוא מאד מאד חשוב. בהתחלה העוגיות יצאו מאד טעימות, אבל מתוקות בטירוף. אז לאחר שטעמנו כמה, מאיה ואני פיזרנו מעט מלח מעל כל עוגיה וזה שיפר את הטעם לאין ערוך. כאשר אפיתי את שאר הבלילה, ערבבתי פנימה מעט מלח וגם זריתי מלח ים אטלנטי מעל כל העוגיות תפני האפיה. אוי, זה היה מושלם. אז אל תוותרו על המלח, כי הוא חשוב חשוב חשוב!
  • במקור אמורים לפזר אגוזי לוז מעל העוגיות. אני הרגשתי שפקאנים ילכו טוב עם הבננות, וצדקתי. האגוזים הם לא בגדר חובה, אבל בהחלט מוסיפים - גם למראה וגם למרקם. מה שכן, אם מתכננים להכין עוגיות סנדוויץ', אפשר לפזר אגוזים רק על חצי מהעוגיות, אלה שיהיו החלק העליון של הסנדוויץ'.
  • בעוגיות של הערב פיזרתי שבבי טופי. זה לא כל כך אבד, כי הם נבלעו בתוך העוגיה. למקרה שתכננתם לנסות..
  • כיוון שזמן האפיה שלנו כל כך התארך לעומת מה שצוין במתכון המקורי, ניסיתי לאפות את שאר הבלילה על חום מעט גבוה יותר ולראות מה קורה. כיוונתי את התנור ל-150 מעלות וכבר אחרי רבע שעה העוגיות ממש ממש השחימו. אני לא יודעת אם זה קשור לזה שהחום היה גבוה יותר או לזה שיש לי בבית סופר אובן, אבל זה מה שקרה. זמן האפיה התקצר משמעותית, העוגיות השחימו מאד, אך לא בצורה לגמרי אחידה. מה גם שלאחר כשבע-שמונה דקות בכל זאת הנמכתי בחזרה את החום ל-130 מעלות, היות שפחדתי לשרוף את העוגיות. בקיצור, אני ממליצה כן להישאר עם החום הנמוך יותר. לדעתי עדיף להאריך מעט את זמן האפיה מאשר לשרוף את העוגיות בחום גבוה מדי (לא שאני אומרת שהעוגיות השחומות-השחומות יצאו לא טוב, כן? להזכירכם, אכלתי תשע עוגיות בשתיים וחצי דקות).
  • אם אתם רוצים, אפשר להכין סנדוויצ'ים מהעוגיות האלה: נוטלה, חמאת בוטנים, ממרח לוטוס - כולם רעיונות טובים. אם אתם רוצים להשקיע, איזשהו גנאש שוקולדי סמיך גם יעבוד. רצוי שוקולד מריר, העוגיות עצמן מתוקות מאד. אם מכינים סנדוויצ'ים, רצוי לעשות זאת ממש לפני ההגשה, היות שהעוגיות מתרככות לאחר המילוי ומאבדות מהמרקם הקריספי.
  • באופן אישי, אני חושבת שיכול להיות הרבה יותר מגניב להכין דיפ שוקולדי ולטבול בו את דקיקיות הבננה, כמו נאצ'וס. זאת אומרת, אם תצליחו לא לאכול את כל העוגיות כמו שהן, מיד לאחר האפיה. ובעיקר אם תצליחו למנוע ממני להגיע למטבח שלכם ולאכול את כל העוגיות מיד לאחר האפיה.


12 תגובות:

אולגה אמר/ה...

איזה ש"פ כיפי. אחלה מתכונים!

inbalsweets אמר/ה...

מקסים מקסים!!
נראות מושלמות עם ממרח שוקולד מעל :0

אנונימי אמר/ה...

מור,אני מתה על חוש ההומור שלך אבל אני חייבת לציין שהתמונות של הבננה המעוכה גם אצלך וגם בבלוג של מיה קצת הרסו לי את הבוקר...שונאת בננות מבושלות וכשהן מעוכות הן לגמרי לא פוטוגניות...כל אחד והשריטה שלו...

אור אמר/ה...

אני מצטערת, אבל ה"הכי טעימות בעולם" העבות קנו אותי. דקיקוּת אני משאירה לתפוצ'יפס (שאגב, גם דחפתי לעוגיות בשבוע שעבר). מצד שני, בננה וממרח לוטוס נראה כמו סטארט אפ מטורף. קאפקייקס?

טושטוש אמר/ה...

עשית שת"פ עם בצק אלים?!?!?!? כולי קנאה....
זה הבלוג האהוב עלי (אחריך כמובן)

ואין לי בננות בבית.... אבל ברגע שיהיו אני מתכננת על העוגיות האלו

אנונימי אמר/ה...

פלנגלנגים...
זה משום מה הצחיק אותי נורא.

אנונימי אמר/ה...

אני בדרך כלל קוראת בשקיקה אבל בשתיקה. הפעם הרסת אותי. את הכי מאממת- נצנצים-ורוד-פיות שיש. :)

photo.fashion.passion - בלוג אופנה ישראלי אמר/ה...

הכל נראה נהדר ומגרה, אני סקרנית לנסות את שני המתכונים!

אנונימי אמר/ה...

שלום, בדכ אני קוראת, צוחקת ומתענגת.

תמיד כיף לקרוא אותך, אוהבת מאד את המתכונים שלך.
ינוסה בקרוב.

תודה רבה!
אירית.

michaltru אמר/ה...

נראה מצויין.
אני זוממת להוסיף את זה לנגלה הבאה של הגרנולה שאני מכינה. נשמע שזה פי אלף יותר טעים מבננה צ'יפס סטנדרטי :)

Mor אמר/ה...

תודה וזה לכולם.

אנונימי #1 (מתגובה #3): אני מתנצלת שהרסתי לך את הבוקר, באמת באמת שזה לא היה בכוונה!

מיכלטרו, הרגת אותי. זה נשמע גאוני, ואני כועסת על זה שלא חשבתי על זה בעצמי.

מירב אמר/ה...

הי איפה שומרים את הטווילים לאחר ההכנה (בהנחה שלא מחסלים אותם באותו יום)?

הוסף רשומת תגובה