> ספטמבר 2013 | Morcake

22 בספטמבר 2013

שושני שמרים לימוניים במילוי שוקולד לבן ושקדים

בשבוע האחרון אני מרגישה כמו פני (פלוס עשרים קילו). טוב, על מי אני עובדת. אני הרבה יותר שלדון.


בכל אופן, המעלית שלי מקולקלת. כבר שבוע. וזה סיוט.

אז נכון, זה בניין של ארבע קומות בלבד. אבל אני מתגוררת בקומה הרביעית. וזו, כאילו.. הקומה הכי גבוהה.

רק הגיוני לעשות שתי העמדות למצרכים. ולפרסם את שתי התמונות.

בסדר, שישים ותשע מדרגות זה לא כזה הרבה. מצד שני, כשאתם בחורה שנכשלה בבגרות בספורט*, זה אוטומטית הופך ל"כמעט שבעים מדרגות". וזה, כידוע לכולם, כבר שקול ל"כמעט מאה מדרגות".

*כן. נכשל. בספורט. חרף הפטור מריצת האלפיים שהשגתי מבעוד מועד. אסתמה אהובתי, תמיד אפשר לסמוך עלייך ברגע האמת.


כמעט מאה מדרגות זה מלא.


במיוחד בימים שאתם צריכים להעלות הביתה מלא תיקים שלקחתם להורים כשנסעתם אליהם לחג. כולל כביסה נקיה שאמא קיפלה לכם. כי אתם לא סתם בחורה שנכשלה פעם בבגרות בספורט, אתם עלוקה-מוצצת-דם-כמעט-בת-שלושים-שאמא-עדיין-עושה-לה-כביסה.

(חייבת להפסיק לקרוא לעצמי "כמעט בת שלושים".. בסוף אני עוד עלולה להאמין לעצמי, וזה עדיין מוקדם מדי לזה!)


או כשאתם צריכים ללכת לעבודה ונאלצים לרדת את כל המדרגות עם תבנית עוגה ביד אחת, שקית זבל ביד השניה ועקבים.

טוב, אני שוב מגזימה -- האמת היא שבבוקר ההוא של התבנית והשקית, שבעצם היה הבוקר, נערכתי בהתאם ונעלתי נעליים שטוחות. את העקבים נשמור ליום בו המעלית תחזור לעצמה.


ומתי עניין המעלית המקולקלת הכי כואב?

כשאתם מכינים שושני שמרים לימוניים במילוי שוקולד לבן ושקדים "לעבודה" וביום ההכנה אתם אוכלים שתי יחידות מתוך העשרים, ולמחרת - בעבודה - עוד שלוש. כלומר חמש בסך הכל, או רבע מהכמות, למעשה. עשרים וחמישה אחוזים, למקרה שזה עדיין לא נשמע לכם הרבה. לבד.


אז כן, אם בשבת בערב אתם אוכלים שתי חתיכות ובראשון שלוש נוספות, ואז אתם חוזרים הביתה וצריכים לעלות עשרות מדרגות*, בעודכם שוקלים עשרות קילוגרמים יותר ממה ששקלתם אתמול (ומאות קילוגרמים יותר ממה שפני אי פעם שקלה) -- במקרה כזה אתם מקללים את הדירה-בקומה-הרביעית שלכם ואת הבניין כולו ואת המעלית ואת בעל הבית שלכם, שהוא במקרה גם ועד הבית, אותו אחד שהסביר לכם ביום שלישי שעבר שעובדים על המעלית כבר יומיים והבטיח שהיא תתוקן עוד באותו היום.


והאסתמה. אתם מקללים גם את האסתמה.

*ניסיון נוסף להעצים את האפקט הדרמטי. הצליח לי? מרגיש לי שהצליח לי.


...

אז שושני-השמרים-הלימוניים-במילוי-שוקולד-לבן-ושקדים האלה. הם טעימים. כמה הם טעימים? כל כך טעימים שלמרות העובדה שייבשתי אותם קצת יותר מדי בתנור, עדיין אכלתי חמש חתיכות.


גם כשכבר כאבה לי הבטן ורציתי למות - לקחתי עוד שושנה.


ואני יודעת שזה הולך להפתיע אתכם, אבל באמת שבדרך כלל אני דווקא יודעת לרסן את עצמי ליד קינוחים. אלא אם יש גלידה באזור. אם יש לכם גלידה ואני שם, החביאו את הנשים, הזקנים והטף. זה הולך להיות מכוער.


די נו, איך התחלתי לדבר על מעליות, עברתי לשמרים ובסוף בכל זאת הגעתי לגלידה?


בחיי שאני לא מבינה את הראש שלי לפעמים.

מתקפת הרקונים באזור שלי... זוועה

***
שושני שמרים לימוניים במילוי שוקולד לבן ושקדים
מקור המתכון: התבססתי על הבצק מהמתכון הזה ושיחקתי איתו כדי שיתאים לרצונותיי.

כמות: מאפה בקוטר של כ-24 ס"מ המורכב מעשרים שושני שמרים, כל אחת בעובי של כ-2-3 ס"מ.

מצרכים:
10 ג' (1 כף) שמרים יבשים אינסטנט
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
385 ג' (3/4 2 כוסות) קמח לבן
גרידה מלימון אחד
120 ג' (1/2 כוס) מיץ לימון
60 ג' (1/4 כוס) חלב
1 ביצה גדולה
50 ג' חמאה רכה, חתוכה לקוביות
2 ג' (1/4 כפית) מלח

למילוי
1 כף שמן/20 ג' חמאה מומסת
100 ג' שוקולד לבן קצוץ דק
כ-40 ג' מסמרי שקדים

אופן ההכנה:
1. מניחים שמרים, סוכר, קמח, זסט לימון, מיץ לימון, חלב וביצה בקערת המיקסר. מחברים וו גיטרה ולשים שתיים-שלוש דקות על מהירות נמוכה, עד להתאחדות החומרים. מגבירים את המהירות ולשים עוד כשבע-שמונה דקות נוספות.
2. מנמיכים מעט את מהירות המיקסר ומוסיפים קוביות חמאה בהדרגה, תוך כדי לישה.
3. לאחר שהחמאה נטמעה כמעט לגמרי, מוסיפים מלח ולשים עוד דקה-שתיים, עד לפיזורו בבצק.
4. מוציאים את הבצק מהקערה, מעבדים מעט ידנית ומחזירים לקערה. מכסים בניילון נצמד או מגבת יבשה ומניחים בצד למשך כשעה-שעה וחצי, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
5. מוציאים את הבצק מהקערה. מרדדים למלבן דק עד כמה שניתן, פחות או יותר בגודל של 45X25 ס"מ, אבל זה לא חייב להיות מדויק.
6. מברישים את מלבן הבצק במעט שמן או חמאה מומסת. מפזרים את השוקולד והשקדים מלמעלה.
7. מגלגלים את הבצק על חלקו הצר, לקבלת רולדה ארוכה. חותכים לעשרים יחידות, פחות או יותר, שוות גדול ומניחים בתוך תבנית עגולה. מכסים את התבנית בניילון נצמד.
8. מחממים תנור ל-180 מעלות ובינתיים מתפיחים את השושנים, משהמו כמו רבע שעה.
9. אופים 20-25 דקות, עד שהמאפה משחים בחלקו העליון.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • דבר ראשון, קצת רימיתי: בעוגה שלי השתמשתי רק ב-50 ג' סוכר ולא היה לי מיץ לימון בכלל. מה שכן השתמשתי בו היה 120 ג' סירופ סוכר לימוני, שאריות מהעוגה הזו. אבל היות שהנחתי שלכם אולי אין סתם סירופ סוכר לימוני בבית ששוכב לכם במקרר, שיניתי מעט את המתכון. זה אמור לעבוד טוב באותה המידה. אה, ואיתמר אברמוביץ' - תודה לך על התגובה בפוסט הקודם ועל הרעיון להכין עוגת שמרים עם שאריות הסירופ!
  • כפי שכבר זרקתי בתחילת הפוסט, העוגה שלי התייבשה מעט. אני אפיתי עשרים וחמש דקות, אבל האובן שלי הוא לא אינדיקציה לכלום. הבשורות הטובות הן שאפילו שהיא היתה מעט יבשה, העוגה נאכלה עד תום (אז נכון שאני אכלתי רבע, אבל גם האנשים בעבודה אכלו ולא התלוננו..). קיצור, שימו לב למאפה שלכם - חבל שיתייבש לכם.
  • בשלב מסוים חששתי שהעוגה יצאה לי קצת מתוקה מדי - גם סירופ סוכר בבצק, גם מילוי שכולו שוקולד לבן.. אבל זה עבד. יש טעם עדין וחמצמץ של לימון לבצק והשקדים במלית.. הם נותנים יופי של ניגוד מרקמי (ניגוד מרקמי? מי אני?) וגם טעמי, כי יש להם טעם של.. שקדים. אז אממ לא מתוק.
  • אגב, כמובן שאפשר לאפות את השושנים על תבנית תנור רגילה, כיחידות בודדות, או עדיין כמאפה אחד גדול, אבל בלי להשתמש בתבנית עגולה. התבנית פשוט תוחמת את המאפה ועוזרת לו לשמור על צורה עגולה ודי אחידה, אבל זה לא כזה קריטי. אפשר לוותר עליה וללכת על המראה הכפרי.
  • מה אמרתם? אתם רוצים להמיר חלק מהקמח באבקת שקדים? וואו, אני הכי אתכם בעניין הזה.
  • ולמקרה שאתם חושבים שלימון, שוקולד לבן ושקדים זה שילוב טעמים שלא עובד יחד - הסירו דאגה מלבכם. זה עובד. אל תפקפקו בי, כבר עברנו את השלב הזה כשדיברנו על לימון עם קפה, לא?
  • תעזרו לי! שושנים - לימוניים? לימוניות? שני שושנים? שתי שושנים? אני לא יודעת אני מדברת על שושן או שושנה. הצילו.
  • אז עדכון קטן לפני סיום, כי אני בטוחה שאתם מודאגים: דיברתי קודם עם השכן שלי והוא טען שהוא ראה פה את האנשים שאמורים לתקן את המעלית שלוש פעמים בשבוע האחרון. אני לא יודעת אם זה משמח אותי לדעת שהם עובדים עליה או מטריד אותי שלוקח כל כך הרבה זמן לתקן מעלית קטנטה שמכילה שאני אנשים, וגם זה בלחץ.


אוף. יש טכנאי מעליות בקהל?

16 בספטמבר 2013

עוגת קפה ולימון

לפני חודשיים ומשהו ערכנו מפגש של משתתפי "כחומר". ליאת, היא מנטקה, הגיעה עם התינוק הקטן והחמדמוד שלה. בשלב מסוים נוצר מצב שמנטקון הקטן הפיל לימון לתוך כוס הקפה של אמא שלו (לפחות כך אני זוכרת שזה קרה. בכל מקרה, ליאת - נאשים אותו, נכון? הוא ילד, מה הוא מבין..) ובסוף הערב ליאת סיפרה לי על התקרית ואמרה שהיא דווקא הופתעה לטובה מהשילוב של הקפה עם הלימון.


אני? אני לקחתי את ההערה הזו, הכנסתי אותה לראש ודאגתי לחזור אליה כל כמה זמן. כדי שלא אשכח.


רציתי לנסות ולראות מה קורה. אם כוס-קפה-עם-לימון זה טוב, אז למה שעוגה עם קפה ולימון לא תעבוד?


מצד שני, אני לא אומר לכם שלא הייתי סקפטית.


קפה זה דבר נהדר. אחת ההמצאות הטובות EVER. מצוין כמשקה, מעולה בקינוחים. אני בעדו.


לימון? אני גם בעדו. פחות כ.. "סתם ככה", או באוכל אמיתי, אבל בעוגות? לא יודעת אם דיברנו על זה כבר, ובכל אופן אני מקווה שזה לא משנה את כל מה שחשבתם עלי (אם כי.. כל שינוי במה שאתם חושבים עלי יכול להיות רק לטובה, אני משערת), אבל עוגת לימון בחושה היא אחת העוגות האהובות עלי.


אבל עדיין. פלוס ופלוס זה לא תמיד פלוס.


רגע. פלוס ופלוס זה כן תמיד פלוס?

לא יודעת, משהו פה לא מרגיש לי נכון.


טוב, חשבון. מה לי ולזה.



בכל אופן, ניגשתי למלאכה סקפטית אך מלאת תקווה.



לקחתי מתכון לעוגת קפה שהכנתי פעם (וראו זה פלא, במתכון ההוא התבססתי על עוגת לימון אחת שהכנתי.. אבל שיניתי הכל כדי להפוך אותה לעוגת קפה) והתחלתי לשחק איתו, עד שהגעתי למשהו שנראה לי סביר.


הכנסתי לבלילה אבקת נס קפה. וגם כוס קפה מוכן. הכנסתי גרידת לימון וברגע האחרון הוספתי גם מעט מיץ לימון.


הכנסתי לתנור. אפיתי אפיתי אפיתי. עד שזה הרגיש לי מוכן. או כמעט מוכן. או לא לגמרי מוכן? רגע, הקיסם יצא נקי, אבל העוגה מרגישה לי קצת בצקית. כבר נכוויתי בעבר*, כולל בעבר הקרוב מאד, מה קורה פה? העוגה אפויה? הטוסטר אובן השתגע?


*גם פיזית, אגב. מי נכווה בבטן מתבנית עוגיות?**


**אני. אני נכווית בבטן מתבנית עוגיות. ומסתובבת עם סימן מכוער שיוכיח את זה כבר יותר משבוע, תודה ששאלתם. ותודה לאל שלא תכננתי להסתובב עם חולצת בטן בעתיד הקרוב - או הרחוק - זה עלול היה לבאס אותי ממש.


רגע, אפשר שניה לדבר על הזה שחולצות בטן חזרו לאופנה פתאום? כאילו - מה זה? למה? למה זה קורה? מישהו מוכן להסביר לי מה עשינו רע ולמה. הדבר. הזה. חוזר?


סליחה.


איפה היינו?


סקפטית ומלאת תקווה, כן. לא לגבי חולצות הבטן, חלילה. לגבי הקפה והלימון.


בעצם לא, הגענו כבר לשלב העוגה הבצקית בפוטנציה שלי.

אז אני אספיילר ואומר שהעוגה לא היתה בצקית. היא היתה פחות או יותר מושלמת. טעם הלימון הורגש ממש ממש בקושי - למעשה, יש מצב שהצלחתי לזהות אותו רק כי ידעתי שהוא שם - הקפה היה ממש דומיננטי. אבל קליפות הלימון המסוכרות שהכנתי וקישטו את העוגה, יחד עם סירופ הסוכר הלימוני שציפה אותו (טוב, בינינו - גם הוא לא מאד הורגש), תרמו למראה וגם לטעם.


לסיכום: הניסוי הוכתר כהצלחה מסחררת. ממש. עוגה מצוינת. אין לי מילה אחרת לתאר אותה. טוב, אולי מעולה, טובה, טעימה לאללה, משובחת ו.. אוקיי, אז יש כמה מילים. בסדר. למה להתקטנן.


אם אתם לא מאמינים לי - ולמה שתאמינו, בעצם, אני שקרנית* - אולי תאמינו לאנשים שעובדים איתי. אתם כבר יודעים שהם.. בעייתיים. הם נוזפים בי כשאני לא מביאה עוגה וכועסים כשאני מביאה יותר מדי עוגיות ובסוף הם תמיד מוצאים דרך חדשה ומקורית לצחוק עלי.


ואם אין להם משהו חדש ומקורי, הם תמיד יכולים לחזור לדבר על זה שהקינוחים שלי נוטים להיות מלוחים כמעט, אם לא יותר, ממה שהם מתוקים.


*פרדוקס השקרן in your face!


אז האנשים האלה מהעבודה שלי - הם עפו על העוגה. אמרו שהיא מצוינת. משמעתי אפילו הערת "היא אחת הטובות שהבאת". רואים? לא סתם אני טוענת שאין על בחושות (לא כולל שמרים. לשמרים מגיעה קטגוריה נפרדת. וקיבה נפרדת. או שתיים. אפשר שתיים?).


באזור שתיים בצהריים נשארו רק פירורים מהעוגה. אז נכון שהיא היתה יחסית קטנה, אבל עדיין.. אם הייתם עובדים איתי ומכירים את האנשים במשרד שלי, הייתם יודעים שזה מרשים.


אז קפה ולימון. מסתבר שזה עובד. מי ידע.


***
עוגת קפה ולימון
מקור המתכון: התבססתי על העוגה הזו שהתבססה על זו.

כמות: עוגה אחת בקוטר של 20-22 ס"מ. אני חושבת שבתבנית גדולה יותר העוגה תצא נמוכה מדי, אבל היי - תמיד אפשר להכפיל כמויות.

מצרכים:
3 ביצים גדולות
100 ג' (1/2 כוס) סוכר לבן
120 ג' (1/2 כוס) סוכר חום כהה
200 ג' (1 כוס) קפה (1 כף קפה מומסת בכוס מים)
120 ג'  (כ-1/2 כוס) שמן קנולה
15 ג' (1 כף) מיץ לימון
גרידה מלימון אחד
280 ג' (2 כוסות) קמח לבן
5 ג' (1 כף) אבקת נס קפה
3 ג' (1/2 כפית) מלח
6 ג' (1/2 1 כפיות) אבקת אפיה

לקליפות לימון מסוכרות וסירופ סוכר
50 ג' מים
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן + עוד קצת - בערך כף - אם רוצים
גפרורי קליפה מלימון אחד

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה (אני השתמשתי בתבנית סיליקון, אז לא היה צורך).
2. טורפים ביצה ושני סוגי סוכר בקערה בינונית.
3. מוסיפים קפה, שמן, מיץ וגרידה. מערבבים היטב.
4. מוסיפים קמח, אבקת קפה, מלח ואבקת אפיה. מקפלים בעזרת לקקן, עד לקבלת תערובת אחידה.
5. יוצקים לתבנית. אופים 35-40 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז העוגה יוצא נקי לגמרי, או כמעט נקי עם מעט פירורים עליו. מצננים לגמרי.
6. בינתיים מכינים קליפות מסוכרות: מסירים קליפות מלימון אחד בעזרת קולפן, ונזהרים לא להגיע לחלק הלבן. חותכים את הקליפות לגפרורים דקים.
7. מניחים את הקליפות בסיר. מכסים במים ומביאים לרתיחה. מסננים.
8. חוזרים על תהליך ההרתחה והסינון פעמיים נוספות.
9. כאשר העוגה קרה, מחלצים מהתבנית והופכים על צלחת הגשה.
10. ממשיכים עם הקליפות: מניחים כמות שווה של מים וסוכר בסיר קטן, יחד עם קליפות הלימון. מביאים לרתיחה. מסירים מהאש, מסננים ושומרים את סירופ הסוכר הלימוני. ואת הקליפות, מן הסתם. מייבשים את הקליפות לגמרי, רצוי בעזרת מגבת נייר.
11. מברישים בנדיבות את העוגה הקרה בסירופ החם.
12. מניחים מעט סוכר בקערה, מוסיפים את קליפות הלימון ומערבבים, עד שהקליפות מצופות בכל הסוכר.
13. מניחים את הקליפות המסוכרות מעל העוגה. טועמים, לא מאמינים כמה זה טעים ונפטרים מיד מהעוגה לפני שאוכלים את כולה לבד.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • עבור הקפה הנוזלי זה לא משנה, כמובן, אבל עבור אבקת הקפה - רצוי להשתמש במשהו אבקתי ולא גרגרים. במילים אחרות: את הקפה בכוס הכנתי מטייסטרס צ'ויס, אבל אבקת הקפה שהוספתי היתה של עלית -- צנצנת קטנה שאני שומרת במיוחד עבור עוגות. אם כן משתמשים בגרגרים, נסו לרסק אותם קצת קודם.
  • כפי שכבר ציינתי, טעם הלימון לא מאד מורגש בעוגה. אם אתם רוצים להעצים אותו, השתמשו בכמות גדולה יותר של מיץ לימון, נניח שלוש-ארבע כפות.
  • את סירופ הסוכר הכנתי מ-100 ג' מים ו-100 ג' סוכר. הכמות יצאה די גדולה, לכן במתכון כתבתי כמות קטנה יותר. זה לא באמת משנה, העיקר שכמות המים תהיה זהה לכמות הסוכר.
  • בטח שמתם לב בתמונות שיש על העוגה שלי מספר "גושי" סוכר. אני רק סיננתי את הקליפות שלי מהסירופ בסוף התהליך, לא ייבשתי אותן, לכן כשערבבתי אותן עם הסוכר, הן עדיין היו קצת רטובות וזה השפיע על הסוכר. אני ניצלתי את זה וכבר השתמשתי גם בסוכר הלימון לקישוט העוגה, זה דווקא יצא יפה.. אבל אם אתם רוצים אשכרה קליפות מוכרות מצופות סוכר, יבשו אותן קודם.
  • אפרופו הקליפות: אפשר להכין אותן מלא זמן מראש. כאילו.. חודשים מראש. אז אם יש לכם כל מיני לימונים שאתם לא יודעים מה לעשות איתם --> הכינו מלא קליפות מסוכרות.
  • ואם נשאר לכם סירופ סוכר לימוני, כמו שלי קרה.. הממ. מה עושים איתו? שאלה טובה. אני העברתי את שלי למקרר ועדיין מחפשת מה לעשות איתו. רעיונות מישהו?



קצת לפני שהעוגה ואני הלכנו לעבודה, נכנס אממ.. רקון הביתה. ואכל חתיכה. באינסטגרם, אגב, יכולתם לראות את התמונה הזו כבר אתמול בבוקר. שלא תגידו שלא אמרתי...