> עוגת אורז איטלקית | Morcake

8 בנובמבר 2014

עוגת אורז איטלקית

למדתי כל מיני דברים השבוע.


למדתי שיקיצה טבעית בשש וחצי-שבע זה לא כיף. אפילו קצת מתסכל. אני יכולה לישון, אין לי איפה להיות לפחות בשעתיים-שלוש הקרובות, אז.. למה, גוף, למה אתה לא נותן לי לישון? אתה הרי תתחרט על זה בהמשך היום, אתה יודע את זה.



למדתי שגם כשנמצאים ב"חופש" (שם קוד ל"להתראיין בכל מיני מקומות ולתפוס שידורים חוזרים של חברים בשאר היום") וכביכול לא עושים יותר מדי במהלך היום, אפשר פחות או יותר להתעלף מעייפות באזור תשע-עשר בערב. אשכרה להירדם מול הטלוויזיה.


למדתי שבכל רגע נתון, משודר בטלוויזיה פרק של "חברים". או שבדיוק הסתיים, ואז אפשר להתחיל אותו מחדש ולצפות בו בעזרת השלט המתוחכם של הממיר. או.. או שבדיוק עומד להתחיל, ואז אפשר לראות VH1 למשך חמש-עשר דקות.








למדתי ש-VH1 ככל הנראה חושבים שרק צמחים צופים בהם ולכן מרשים לעצמם לשדר את אותם הקליפים בכל שעה. וכן, מייגן טריינור, אני מתכוונת אלייך ואל הבס שלך (לא טרבל!). הבנו, את לא רזה במיוחד אבל יש לך מלא בטחון עצמי, לא צריך לצעוק את זה כל הזמן. גם אני לא רזה במיוחד, אבל את לא רואה אותי מדברת על זה ללא הפסקה, נכון? אה, בעצם.. רגע. לא משנה, המשיכי כרגיל.




למדתי שלמרות השירים שחוזרים על עצמם שוב ושוב ושוב, VH1 הוא ככל הנראה הערוץ האהוב עלי בטלוויזיה כרגע.


וואו. מגרה.

למדתי שאם ללכת לראיון פיזי זה אירוע מלחיץ עם פוטנציאל להיות טראומתי, אז להמתין לאדם שאמור לראיין אותך טלפונית זה כבר מורט עצבים. כשהוא מתקשר באיחור של חצי שעה, זה מתסכל ומעצבן. אחרי שאתם קובעים מחדש למחרת היום, כי לא התאים לך לדבר כשהוא התקשר, והפעם הוא מתקשר רק כעבור שעתיים? נו, זה כבר מזכיר לך למה את שונאת אנשים ודי גורם לך לרצות לוותר על העולם הזה. עם מי צריך לדבר כדי להזמין מבול בהיקף תנ"כי?






מנגד, למדתי שכשאת כן נמצאת כבר בראיון אמיתי - כזה שהצד השני לא הבריז לך ואשכרה הגיע - תמיד כדאי להיעזר במפה. לא-מתכנתים, סלחו לי שניה, אבל כן-מתכנתים, שימו לב: לא משנה מה שואלים אתכם, סביר להניח ש-map כלשהו יעזור לכם לפתור את הבעיה. אה ו.. תוודאו שאתם יודעים מה עושה פונקציית hash. אחת ש(עכשיו כבר)(בערך)יודעת.




למדתי שהזמן הוא חתיכת שקרן. כן, הקונספט של זמן. הוא שקרן. "היי מור, זה נכון שאת לא בדיוק עובדת כרגע וחשבת שיהיה לך המון זמן כדי לאפות כמה שבא לך ולכתוב את כל הפוסטים ההם שדחית במשך חודשים. כן, אני יודע שהיית בטוחה שתספיקי גם להתראיין במאתיים מקומות וגם לסגור כמה קצוות בעבודה הקודמת, כי הבטחת לנסות לעזור כשיצא לך. היי, זוכרת כשחשבת שתוכלי סוף סוף לאפס את כל המיילים הלא-קרואים האלה? נו, כולל ההם מאפריל? ורגע! רגע! היתה גם הדקה הזאת שסיפרת לעצמך שאולי תוכלי להתחיל לעשות ספורט בשבוע הזה, לא? אוי, אני מת פה. לא, באמת. אני בוכה מצחוק." אז לא. מסתבר שגם כשיש זמן, אין באמת זמן. ואז נוצר מצב שאתם חייבים לחכות עד לרגע האחרון כדי להכין את המתכון ההוא של העוגה עם האורז שמצאתם לפני כמה שבועות. כן, אתם מוצאים את עצמכם ממש כמה ימים לפני שמסתיים חודש האורז ב"כחומר"* (see what I did there?) עם מתכון שנראה לכם מבטיח, אבל לכו תדעו. אולי זה דוחה? הרי אתם לא באמת אוהבים פודינג אורז (אפילו שפודינג אתם מחבבים פלוס, ועל אורז לבד הייתם יכולים לחיות במשך שבועות. בינינו, יש מצב שזה אפילו קרה מתישהו. כי החיים שלכם זה "הישרדות". צאו לדרך!), אז למה שתאהבו את העוגה הזו, שהיא בעצם פודינג אורז מעורבב עם ביצים, לימון, ליקר תפוזים וצימוקים? איכס, צימוקים.



*כן, גם את הלינק הזה תכננתי לעדכן קצת בשבוע האחרון, אבל לא. לזמן השקרן היו תכניות אחרות.




למדתי שאם אין לכם בבית ליקר תפוזים, או אפילו תפוז, אפשר להשתמש באלכוהול היחיד שכן יש לכם בבית, להלן קלואה. ואם אתם מתנגדים אידאולוגית לצימוקים - אתם בכל זאת בני אדם - תמיד אפשר, לא.. רצוי, להמיר אותם בשוקולד צ'יפס. ולמדתי שאם לוקחים עוגת אורז איטלקית עם לימון, ליקר תפוזים וצימוקים והופכים אותה לעוגת אורז עם לימון, ליקר קפה ושוקולד צ'יפס, עדיין אפשר לקרוא לה עוגת אורז איטלקית. כי קפה זה איטלקי וקפה עם לימון זה איטלקי, ושוקולד? שוקולד זה אוניברסלי. ווהו.




למדתי שאני אולי לא אוהבת פודינג אורז, אבל עוגות אורז -- עוגות אורז אני אוהבת מאד.


למדתי גם שכמו הזמן, גם חבר שלי שקרן: הוא טעם את העוגה. שנינו ידענו מראש שהוא כנראה לא יתלהב ממנה, אבל יום אחרי שהכנתי אותה, פרסנו ואכלנו אותה לארוחת בוקר (שעון החורף המטופש גרם לכך שלא יכולתי לצלם אותה ביום שהכנתי, לכן נאלצתי להמתין לבוקר שאחרי). אני כמעט אכלתי גם את הצלחת מרוב שהיה לי טעים, אסף עשה פרצוף ואמר שהוא לא מתלהב, בדיוק כמו שהנחנו, כי העוגה "רטובה מדי" או משהו כזה (אתה רטוב מדי), אבל הוא היה ילד טוב וכמעט אכל את כל החתיכה שלו. נחשו מה קרה לשאריות (רמז: אכלתי אותן). קיצור, אתמול הסתכלתי קצת על תמונות באינסטגרם (כי אני ילדה מתלהבת) והראיתי לו תמונה של העוגה. התגובה שלו? "איכס!" מה? אבל.. אבל אכלת. אמרת שלא משהו, אבל אכלת את כל החתיכה שלך! "כן.. חשבתי על זה. בדיעבד, לא הייתי אוכל את זה" או משהו בסגנון. סליחה?! יודע מה, בדיעבד לא הייתי מגישה לך חתיכת עוגה, יא שונא חמאת בוטנים שכמוך (זה לא קשור, אבל זה תמיד קשור! איזה מין בן אדם לא אוהב חמאת בוטנים, ואיך אני יכולה לסמוך עליו? אנחנו ישנים באותו הבית, למען השם!).


למדתי שאם חבר שלך לא אוהב את העוגה שהכנת, את יכולה לאכול אותה בתור ארוחת בוקר כל השבוע ולהרגיש חגיגית ואיטלקית ולהתעלם מזה שהרגע אכלת גוש של אורז לארוחת בוקר. רגע, אולי את בעצם סינית?


למדתי - ובואו לא נתעלם מהפילפילון פה - את מה שאני בעצם לומדת כל שבוע מחדש: אני לא יודעת לצלם. אני לא יודעת לעשות סטיילינג. ניסיתי לצלם גרגרי אורז על דף (?) ורוד (?!). זה יצא.. טוב, אתם רואים איך זה יצא. לא יודעת למה אני בכלל ממשיכה לנסות. אם כי אתם חייבים להעריך את הבחירה האמיצה שלי לצלם את העוגה (אחרי שלפחות איבקתי אותה באבקת סוכר, כי בהתחלה - לטענת מישהו מסוים שלא אוהב עוגות אורז - היא נראתה כמו פשטידה. או מצה בריי. יופי. תודה. פוטוגני) לצד כוס תה שנראה כמו פיפי. כי שום דבר לא מעורר תאבון כמו ספל גדול ומהביל של דגימת שתן. אלוהים ישמור, מזל שאני לא מתפרנסת מזה. ושאני יודעת מה עושה פונקציית hash (אני לא באמת יודעת מה עושה פונקציית hash!).


אוי ויי, למדתי שאני צריכה ליטול קורה מבין עיניי, לא משנה כמה כואב זה נשמע (איך זה עובד? יש קורה בין העיניים ומוציאים אותה משם? או להיפך, דוחפים את הקורה בין העיניים? כך או כך, אאוץ'!): כל חודש מחדש אני צורחת על חבריי ל"כחומר" דברים כמו "אל תשכחו לקשר לדף של הפרויקט!!" ו"אתם זוכרים להזכיר את העמוד במנטקה, כן?". מפה לשם, עשרות אלפי מילים נכתבו פה, ואף אחת מהן לא קישרה לדף של הפרויקט. אז הנה, אורז <--- p="">


***
עוגת אורז איטלקית
מקור המתכון: העוגה הזו, רק עם טעמים אחרים לגמרי. cause that's how I roll.

כמות: עוגה אחת בקוטר 24 ס"מ

מצרכים:
1.7 ליטרים חלב
1 כפית תמצית וניל
זסט מלימון אחד
100-200 ג' (1/2-1 כוס) סוכר לבן (ראו הערה בהמשך)
300 ג' (1/2 1 כוסות) אורז לריזוטו (לאורז שלי קראו ארבוריו, וראיתי שהוא משמש לריזוטו, אז.. ווהו)
5 ביצים גדולות, מופרדות
30 ג' (3 כפות) קלואה (או ליקר קפה אחר. או סתם קפה)
50 ג' שוקולד צ'יפס

אופן ההכנה:
1. מניחים חלב, וניל, גרידת לימון וסוכר בסיר גדול. מביאים לרתיחה.
2. מוסיפים אורז לסיר ומבשלים על אש נמוכה-בינונית למשך 20-25 דקות. החלב אמור לבעבע קלות. מבשלים עד שהאורז סופג את החלב אך עדיין יש לו מרקם קרמי והוא במצב אל דנטה. מסירים מהאש ומצננים. הערה: אני בישלתי קרוב לארבעים דקות, אבל רק בעשר דקות-רבע שעה האחרונה ערבבתי תוך כדי הבישול, כמו שבעקרון אמורים לעשות עם ריזוטו. יש מצב שאם מערבבים תוך כדי הבישול מההתחלה, באמת מספיק לבשל רק עשרים דקות.
3. מחממים תנור ל-180 מעלות. משמנים ומרפדים תבנית עגולה בקוטר 24 ס"מ בנייר אפיה.
4. טורפים היטב חלמונים וקלואה בקערה קטנה (לא צריך ממש להקציף, רק לטרוף טוב). מוסיפים לאורז הקר ומערבבים היטב.
5. בינתיים מניחים חלבונים בקערת המיקסר. מחברים וו בלון ומקציפים על מהירות גבוהה עד לקבלת קצף יציב.
6. מקפלים את קצף החלבונים לתוך האורז, עד לקבלת (סוג של) בלילה אחידה.
7. מערבבים פנימה בזהירות שוקולד צ'יפס.
8. יוצקים לתבנית ואופים למשך כשעה. אם החלק העליון של העוגה משחים מאד יחסית מהר, אפשר לעשות את מה שאני עשיתי: אפיתי עשרים וחמש דקות על 180 מעלות ולאחר מכן הנמכתי ל-150 מעלות ואפיתי ארבעים וחמש דקות.
9. מצננים לגמרי ומחלצים מהתבנית. זה חשוב, אחרת העוגה תתפרק! איך אוכלים? ניסיתי חם, ניסיתי קר - הכל הולך. בתאבון :-)

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • דבר ראשון: העוגה הזו מאד מתוקה. לדעתי מתוקה מדי. לדעת השקרן חמאת הבוטנים, לא מתוקה מדי. אבל סיכמנו שלא סומכים עליו, נכון? קיצור, במקור יש כוס שלמה של סוכר. לא ניסיתי, לכן אני לא יכולה להתחייב, אבל לדעתי לחלוטין אפשר לרדת לחצי כוס. חוץ מזה, הייתי מוסיפה גם רבע-חצי כפית מלח. האמת היא שזה גם היה התכנון המקורי שלי, אבל אז שכחתי, אז.. לא.
  • לגבי החלב, בטעות נוצר מצב שהיה לי ליטר של חלב 1% בבית, אז השתמשתי בו, וכל השאר היה 3%. אם משום מה בא לכם להפוך את העוגה הזו לטיפה פחות שמנה, אז קודם כל - חה! דבר שני, נראה לי שאפשר להשתמש ב-1%. רק אל תעשו את מה שאני עשיתי בהתחלה, למדוד 1.7 ליטר מים וברגע האחרון להבין שאני אמורה להשתמש בחלב. אופסי.
  • מבחינת שילוב הטעמים בעוגה, אני יודעת שהכל יחד עלול להישמע מוזר, אבל שימו לב: את הלימון מרגישים ממש בקושי, בקטע הדרי טוב. הקפה לא מורגש בכלל (לדעתי), והשוקולד צ'יפס פשוט עובדים, כי.. שוקולד. כמה פעמים אני צריכה להסביר לכם את זה?
  • כמה זמן העוגה נשמרת? אצלי היא עומדת בחוץ כבר ארבעה ימים ומחזיקה יפה. לא התייבשה, אם כבר.. היא אפילו נהייתה קצת יותר רטובה. הו, זה טעים.
  • רגע, דיברנו על זה שהעוגה לא מכילה גלוטן? הי הי הידד.


השבוע למדתי גם - וזה לא קשור כלום, אבל אני עדיין די מזועזעת - שהטמפל בר הפסיקו להגיש מאנצ'יס. בגדול, הסיבה העיקרית בגללה אני הולכת מדי פעם לטמפל בר היא המאנצ'יס. ועכשיו כבר אין שם כאלה, אז.. תשברו לי את הלב, טמפל, למה לא?


15 תגובות:

אנונימי אמר/ה...

אני יכולה להזדהות עם הרבה מהתלונות שלך, בצורה כזו או אחרת. אז תהי חזקה, יהיה בסדר!!! כמעט אף פעם לא מספיקים לעשות את מה שמתכננים, גם אם נראה שיש מספיק זמן. כנראה שאלה החיים...
נראה שאת מתפקדת יפה יחסית לזה שקמת מוקדם אתמול ופירסת פוסט מקסים לפנות בוקר/שעות לילה מאוחרות...
בתור חובבת פודינג אורז מושבעת המתכון נראה לא פחות ממושלם ובהחלט מנוסה :)
נ.ב. הלינק לכחומר לא עובד....
לילה טוב :)

יובל אמר/ה...

איטס אול אבואט דה בייס, באוט דה בייס, באוט דה בייס, נו טרבל.... עכשיו זה יהיה תקוע לי בראש כל הלילה. וגם הכנת עוגת אורז. אני דווקא מת על דייסת אורז וזה נראה לי טעים כפליים.

נטלי אמר/ה...

די, את הכי מצחיקה בעולם. דמעות, נשבעת לך.

אנונימי אמר/ה...

מדוע עזבת את העבודה?

טליה אמר/ה...

דברים שלא גיליתי השבוע - כמה שאת קורעת מצחוק בכל פעם מחדש. יש לך כישרון אדיר לקחת את כל האיכסוש בחיים ולהשתמש בו כדי להצחיק אנשים אחרים - את עושה מצווה, תאמיני לי!
וגם - העוגה הזאת נראה פשוט ה-ו-ר-ס-ת!!!

Zoe אמר/ה...

הא!! גם אני אתמול הייתי בטמפל וגיליתי שאין מאנצ'יס. חשתי מרומה :(
ובא לי לנסות את העוגה. היא נראית נהדר. ממש לא פשטידתית. ואני יודעת, אני חיה על פשטידות.

טעמים שרואים מכאן אמר/ה...

נראה נפלא!!
שמרתי לי את המתכון...חייבת לטעום מהדבר הזה...

פנפן אמר/ה...

טוב, כרגיל את הורסת, הורסת לי את הבריאות כשאני נופלת לרצפה והתקף אסתמה נראה באופק מרוב צחוק. העוגה נראית מעולה וצלחת ההגשה פשוט מהממת. מאיפה היא?

גיל אמר/ה...

יותר מדי זמן לא כתבתי כאן שאת קורעת אותי מצחוק בכל פעם!
בתזמון די מושלם שלך, חבר טוב שלי שלא יכול לאכול גלוטן מבקר השבוע באיטליה, ושלח לי תמונה של עוגת אורז שהוא אכל שם וביקש שנשחזר, למרות שאמרתי לו שזה נראה כמו פשטידה :)
אמרתי לעצמי שחבל שהוא לא שלח לי את זה יותר מוקדם, ואז עוד אולי הייתי מוצא משהו להכין לאתגר, אבל מזל שמור פה! אני די בטוח שבקרוב אכין אותה בעקבותיך.
ולגבי האח השקרן? זה רק מראה כמה שהוא באמת אוהב אותך :)

נטע ש אמר/ה...

כמו שכבר אמרו לפני, הצחקת אותי, אבל ממש! פוסט מצחיק, מרנין, מקורי ואמיתי. אני דווקא אוהבת פודינג אורז, רק שאף פעם לא קראתי לו פודינג, אולי דייסת אורז, ואולי סתם, אורז מתוק ואז זה לא נשמע כל כך פרדוקסלי. העוגה נשמעת מסקרנת מאד למרות שנראה לי שגם אצלי בבית יעשו פרצופים. לכן, לא מבטיחה לנסות אותה אבל המשיכי להצחיק אותנו ולהביא לנו מתכונים מקוריים ומעניינים וטעימים.

Mor אמר/ה...

תודות!
פני, את הצלחת גנבתי לאמא ;-) היא קיבלה אותה מתנה לחג לפני שנה-שנתיים, נראה לי מגולף, אבל אני לא בטוחה.

ליאור יאיר אמר/ה...

כמה כוסות זה 1.7 חלב?

Mor אמר/ה...

כוס אחת זה 240 מ"ל, אז שבע כוסות + כף-שתיים

Hedi Zahler אמר/ה...

אני אפיתי לפי מתכון הונגרי פחות סוכר שמתי 50 גרם חמאה ובמקום שוקולד צימוקים ותמצית וניל.יצא מעולה

Mor אמר/ה...

מהמם, שמחה לשמוע!

הוסף רשומת תגובה