> אפריל 2015 | Morcake

23 באפריל 2015

חלת חלב ודבש בצורת מגן דוד

לפעמים קצת קשה לזכור את זה, בין הימניים לשמאלנים. בין היהודים לערבים. הדתיים והחילוניים. ה"תמכרו לה שוקולד" והחצרוני. הפיגועים והשחיתות וכל מה שגורם לכולנו למלמל כל הזמן כמה רע פה.


לפעמים קצת קשה לזכור את זה, אבל יש גם כמה דברים טובים בישראל. הנה שישים ושבעה כאלה:


1.החגים. להביט ימינה ושמאלה במהלך הפקקים הנוראיים בערב החג, לראות כמה כולם חגיגיים במכוניות שלהם, הזוחלות באיטיות - אולי אפילו עומדות - לצד המכונית שלכם, לדעת בדיוק למה כולם לבושים כל כך יפה, ואז אולי הפקק הופך קצת פחות נורא (אבל באמת שהייתם צריכים לצאת מהבית חצי שעה קודם. בשנה הבאה בטוח תזכרו!). 


2. ארוחות חג

3. במבה


4. ים המלח

5. ים, באופן כללי


6. השירים העצובים של יום הזכרון


7. הזיקוקים של יום העצמאות


8. טקס הדלקת המשואות. מופע הדגלנים. דוד רוקני.


9. פנגו (אם כי -- חתיכת התקף לב הם עשו לנו עכשיו, עם כל הקטע הזה של יחתמו/לא יחתמו על הסכמים עם הערים השונות, לא? הכי will they/won't they)


10. גידי גוב

11. יהודית רביץ


12. הספורט הלאומי - על האש, ובן דודו הרגוע יותר, הלא הוא הפיקניק


13. הסופגניות של חנוכה. ובכלל, זה שיש לנו חג שלם שחוגג מאכלים מטוגנים. אנחנו כל כך מגניבים!


14. פורים והעובדה שבמשך יומיים/שלושה/שבועיים (זו רק אני, או שטווח החגיגות גדל משנה לשנה?), אף אחד לא מתרגש לראות אנשים מסתובבים ברחוב לבושים כמו חתולה (זנותית) או שפנפנה (זנותית) או פאי שוקולד (היייייי למי קראתם זנותית?).


15. שוק לוינסקי

16. שוק מחנה יהודה


17. ארוחות הבוקר השוות (אבל איך עדיין יש מקומות שלא מגישים מיץ תפוזים סחוט?!).


18. הגירסא המקומית ל-Six degrees of separation. הרי גם אם תפגשו אדם זר לחלוטין, רוב הסיכויים שתוך , לא?)שתיים-שלוש דקות שיחה, כבר תמצאו את הקשר ביניכם. מכיוון אחד לפחות.


19. עידן רייכל


20. ווייז


21. הגשש החיוור, וכל הביטויים שנשארו מהם.


22. הארקפה ליד העבודה שלי


23. אמפי שוני


24. קיץ. העובדה שאפשר לחלוטין לסמוך עליו, ואין סיכוי שפתאום ירד גשם באמצע יולי או משהו (אוי לא, הרסתי את זה עכשיו, נכון? זה הולך לקרות. זה הולך לקרות? אלי מזג האוויר, בבקשה אל תורידו גשם באמצע יולי!).


25. פלאפל ואסף-הכריח-אותי-לומר-גם-חומוס. אבל בעיקר פלאפל.

26. ואם כבר הזכרתי את אסף, אז מוזס, המקום שהוא כמעט קדוש עבורו.


27. מפעל הטקסטיל בדימונה

28. שמעון פרס (נראה לי שזה לא חוקי לעשות רשימה על ישראל ולא לכלול אותו)


29. אשכול נבו

30. מאיר שלו


31. הטירוף שתופס את כל המדינה בכל פעם שיורד שלג. כאילו.. בצדק. זה שלג!


32. יום החופש שמקבלים מהעבודה פעם בשנה-שנתיים. אתם יודעים, כל פעם שיש בחירות (מעז יצא מתוק, לא?)


33. אפרופו מעז יצא מתוק -- כל המילים והביטויים שיש רק בעברית. ודברים שלקחנו משפות אחרות והפכנו לשלנו. הייתי נותנת לכם דוגמאות, אבל כולנו עשינו פסיכומטרי, נכון?

34. אפרופו אפרופו -- אפרופו.


35. יס פלאנט בקניון איילון (סינמה סיטי, אתה מת עבורי).


36. תשבץ ההגיון של הארץ. וגם של ידיעות.


37. לקים של לייף בעשרה שקלים בסופר פארם


38. מבצעים של ארבע במאה ואחד פלוס אחד


39. טל ואביעד


40. קרמבו!


41. נמל תל אביב, אבל רק כשהוא לא עמוס להחריד.


42. הרכבת הקלה בירושלים, ובתקווה גם בתל אביב (ושיהיה לנו בהצלחה עם עשר שנים של בלאגן בזמן העבודות..).




44. העובדה שתוך כמה שעות באוטו, אפשר להגיע לכל מקום בארץ.


45. השירים של אריק איינשטיין

46. הכותל


47. השידורים החוזרים של "הלהקה" בכל יום עצמאות (אם כי.. פספסתי אותם בשנים האחרונות. איפה הם?!) (לא משנה, בדיוק זפזפתי קצת בשלט וראיתי שהסרט משודר היום בשלוש וחצי בערוץ עשר. אנחת רווחה) (טוב, זה התחיל בינתיים. אני צופה בהתרגשות מרובה).


48. כל הצגה עם איתי טיראן


49. אילת (כן, אמרתי אילת)

50. איקאה (כן, אמרתי איקאה)


51. האופטימיות האינסופית שלנו, שגורמת לנו לחשוב ולהאמין שאולי פעם נעפיל למונדיאל או ליורו.


52. קסטרו. לדיוק - המכנסיים של קסטרו.


53. גלידת לג'נדה


54. כל הסטארט אפים וחברות ההייטק שצומחים פה כל הזמן (ומספקים עבודה למפתחות אנדרואיד לא-כל-כך-צעירות), ובכלל הקידמה הטכנולוגית שלנו.

55. שלושת הימים בשנה שהם חורפיים מספיק בשביל חמין. אח, הג'חנון בחמין של אמא הוא מסוג הדברים שחולמים עליהם ב-362 הימים האחרים.


56. תל אופן (נעמיד פנים שאני משתמשת בשירות הזה יותר מפעם בשלושה חודשים) (ונעמיד פנים שאני לא מתה מפחד בכל פעם שאני עולה על אופניים)

57. תחושת ה"אני גיבור/ת על כל יכול/ה" המתלווה ליום כיפור וההתהלכות באמצע הכביש, כאילו.. כאילו זה יום כיפור.


58. כיפת ברזל

59. מצות (אני אוהבת מצות, מה תעשו לי?)


60. זה שזו עובדה ידועה וברורה לכמעט כולם שבמשך יומיים בשנה, כל שנה, יש שלוש צפירות, וכולם נעמדים בדממה למשך דקה-שתיים, כדי לזכור.


61. משפחת בנאי, לפחות רובה

62. שוקולד השחר (אם כי אני מודה שאצלי בבית, בדרך כלל יש נוטלה)


63. הכנרת

64. הפרסומות הרגשניות מדי של סלקום


65. שירי הלהקות הצבאיות


66. יאללה, בקלישאתיות - צה"ל :-)


67. ח ל ה . במיוחד אם היא מכילה חלב ודבש. במיוחד אם היא בצורת מגן דוד.


חג שמח וזה!


***
חלת חלב ודבש בצורת מגן דוד
מקור המתכון: הבצק מבוסס על בצק השמרים שאני משתמשת בו כמעט תמיד, לאחרונה פה, עם שינויים קלים (בעיקר תוספת של דבש).

כמות: חלה אחת גדולה מאד בצורת מגן דוד. לחילופין, אפשר ליצור גם לחמניות או חלות קטנות. כמות הבצק המתקבלת היא קצת יותר מקילו ורבע (1.260 ק"ג, ליתר דיוק. לפחות אצלי), אז תוכלו להחליט אתם מה וכמה להכין מזה.

מצרכים:
240 מ"ל (1 כוס) חלב פושר (חצי דקה במיקרו זה אחלה)
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
100 ג' (1/3 כוס פחות 2 כפיות) דבש
12 ג' (1/2 1 כפות) שמרים יבשים
100 ג' חמאה רכה
2 ביצים גדולות
665 ג' (3/4 4 כוסות) קמח לחם/לבן, מחולק
3 ג' (1/2 כפית) מלח

לזיגוג
4 כפות חלב
1 כפית דבש

אופן ההכנה:
1. מניחים חלב, סוכר, דבש ושמרים בקערה קטנה. מערבבים ומניחים בצד למשך כחמש-עשר דקות, עד לתסיסה קלה של השמרים.
2. מניחים את תערובת השמרים במיקסר, יחד עם חמאה, ביצים ו-560 גרם (ארבע כוסות) קמח. מחברים וו לישה ומעבדים על מהירות בינונית-גבוהה למשך כעשר דקות.
3. מוסיפים מלח ומעבדים עוד דקה-שתיים.
4. עוצרים את פעילות המיקסר. מעבירים את הבצק הסופר-דביק למשטח מקומח קלות בעזרת קלף. מוסיפים את שאר הקמח (105 גרם, או 3/4 כוס), ומעבדים ידנית עד לקבלת בצק חלק ואחיד ומושלם.
5. משמנים קלות קערה גדולה. מניחים בה את הבצק, מכסים בניילון נצמד או מגבת נקיה. מתפיחים במקום חמים (אני פשוט מניחה את התבנית שלי על מכשיר התמי4 החמים שלי) למשך כשעה וחצי-שעתיים, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
6. מחלקים את הבצק ל-18 חלקים שווים, כל אחת במשקל של כ-70 גרם. מרדדים כל חלק לגליל באורך 15-20 ס"מ.
7. קולעים כל שלושה גלילים לצמה, כך שמתקבלות שש צמות. מניחים אותן על על תבנית מרופדת בנייר אפיה בצורת מגן דוד. צובטים את הקצוות של כל שתי צמות מתחברות לקבלת פינה אחידה, כך שהצורה לא תיפתח ותתפרק במהלך האפיה.
8. מכסים בניילון נצמד ומתפיחים למשך כעשרים דקות. בינתיים מחממים תנור ל-180 מעלות.
9. להכנת הזיגוג: מחממים חלב במיקרו גל למשך כחצי דקה. מערבבים פנימה דבש.
10. לאחר ההתפחה השניה, מברישים את חלקה העליון של החלה בזיגוג.
11. אופים 15-20 דקות, עד שחלקה העליון של החלה משחים (שימו לב שהחלק התחתון לא משחים יותר מדי) והריח הורס אתכם. ממתינים כמה דקות, טועמים ואוכלים את הכל תוך דקות. לתפארת מדינת ישראל.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • הזיגוג הוא לא בגדר חובה, אבל הוא תורם גם לצבע של החלה וגם נותן לה עוד מתיקות. לחילופין, אפשר להבריש גם בביצה טרופה, אבל האפקט יהיה שונה.
  • החלה המתקבלת היא מתוקה. אם זה לא מה שאתם מחפשים, הורידו את כמות הדבש לחמישים גרם בלבד.
  • כמובן שאפשר להכין חלה "רגילה", או חלות אישיות, או לחמניות. אבל איזה מגניב זה חלה בצורת מגן דוד? אז מה אם הוא קצת הרבה עקום?


ו.. מעכשיו ועד עולם תשירו את זה כ"ארץ זבת חלה, חלב ודבש". אין בעד מה.

אהההההה וכמעט שכחתי - בטוח פספסתי משהו ברשימה שלי. תעזרו לי? מה עוד היה צריך להיכנס?