> מרץ 2017 | Morcake

14 במרץ 2017

טארט טריפל שוקולד, או טארט החלומות של אסף

זה אולי קצת לא הוגן, לתקוף אתכם ככה עם טארט פתאום, ועוד אחד כזה רציני, עם כל השוקולד בעולם.


כאילו.. הרגע עבר פורים. הבית שלכם כנראה עדיין מלא באזני המן ושלל ממתקי משלוחי מנות שווים כאלה ואחרים.

(איזה כיף לכם!)

(טוב, מה אני משחקת אותה? גם הבית שלי ככה)


אז טארט? עם שוקולד ועוד שוקולד, ולסיום עוד קצת שוקולד?


איפה הבושה שלי?


היא לא פה כרגע. היא בהפסקה. הבושה שלי מכבדת את זה שהיום הוא יום הפאי, אז היא יושבת בשקט ומחכה ליום אחר.


בקיצור.


יום פאי שמח לכולם!!!


יום פאי שמח במיוחד לאסף, שזכה לטארט החלומות שלו:


בצק פריך (הצלחתי! הצלחתי! הוא יצא לי כמעט-כמעט-כמעט נורמלי!)


שוקולד חלב מומס


כיפות טראפלס שוקולד לבן


גנאש שוקולד מריר


ובעל אחד מאושר עד הגג.


זאת אומרת, עד שהודעתי לו שהוא מקבל טארט אחד, ואת השני אני לוקחת לעבודה.


כזה עלבון לא ראיתי על הפנים שלו הרבה זמן.


אם תשאלו אותו, הוא יכחיש. אבל סמכו עלי, היה שם עלבון. איך אני מעזה בכלל לחשוב לקחת לו טארט אחד? באיזו זכות?


ושוב, אין ברירה אלא לשאול --

איפה הבושה שלי?


בכל אופן.


גילוי נאות: אני בכלל לא כזה עפתי על הטארט. הוא שוקולדי מדי ועשיר מדי בשבילי. ועכשיו אתם מזועזעים ממני, נכון?


אל תבינו לא נכון, במובנים מסוימים כן עפתי על הטארט. הבצק כמעט התרדד לי כמו שצריך, וכיפות הטראפלס איכשהו לא נמסו (לא פחות מנס), ובתכלס הוא יצא בדיוק כמו שקיוויתי ורציתי ותכננתי שהוא יצא.


אבל באמת שמבחינתי ביס אחד, גג שניים, מספיק.


מבחינת אסף? אם לא היתה לו משמעת עצמית על אנושית, הוא כנראה יכול היה לסיים את הטארט כולו בפעם אחת.


מזל שיש לו משמעת עצמית על אנושית. זה.. זה כמעט מקזז את המחסור שלי בבושה.


(אבל רק כמעט)


יום פאי שמח! איך איך איך אתם חוגגים???


***
טארט טריפל שוקולד, או טארט החלומות של אסף
מקור המתכון: הבצק מבוסס על הבצק של אזני ההמן שלי (טוב, של ברי סייג), רק קצת פחות מתוק. כל השאר נבנה תוך כדי ההכנה.

כמות: שני טארטים בקוטר 18-20 ס"מ, רצוי בגובה 3 ס"מ ולא פחות.

מצרכים:
לקלתית
135 ג' חמאה קרה, חתוכה לקוביות קטנות
60 ג' (6 כפות) אבקת סוכר
225 ג' (3/4 1 כוסות + 1 כף) קמח לבן
1/2 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
30 מ"ל (2 כפות) שמנת מתוקה

לשכבת שוקולד חלב
200 ג' שוקולד חלב

לטראפלס שוקולד לבן
300 ג' שוקולד לבן
80 מ"ל (כ-1/3 כוס) שמנת מתוקה
1/4 כפית מלח

לטראפלס שוקולד מריר
400 ג' שוקולד מריר, קצוץ גס
500 מ"ל (2 כוסות) שמנת מתוקה
1/4 כפית מלח

אופן ההכנה:
1. מתחילים בהכנת הטראפלס: ממיסים שוקולד לבן במיקרוגל או על בן מארי.
2. מניחים שמנת מתוקה בסיר קטן. מבשלים על אש בינונית ומביאים לסף רתיחה.
3. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד המומס. מוסיפים מלח ומערבבים לגנאש אחיד.
4. יוצקים לתבנית של מיני כיפות (אני משתמשת בתבנית סיליקון עם עשרים וארבעה שקעים). מעבירים למקרר למשך שלוש שעות לפחות, או למקפיא לשעה לפחות.
5. להכנת הבצק: מניחים חמאה, אבקת סוכר, קמח, אבקת אפיה ומלח בקערת המיקסר.
6. מחברים וו גיטרה ומערבבים למשך מספר דקות, עד לקבלת תערובת פירורית: מתחילים במהירות נמוכה, על מנת שהקמח לא יעוף לכל עבר, ומגבירים בהדרגה למהירות בינונית.
7. מוסיפים שמנת מתוקה וממשיכים לערבב עד לקבלת גושי בצק גדולים מאד, הבצק יכול אפילו להתאחד לגוש אחד (בניגוד לבצק פריך "רגיל", שצריך לעבד רק עד לקבלת פירורים).
8. מעבדים את הבצק לדיסק שטוח יחסית, עוטפים בניילון נצמד ומצננים במקרר למשך כשעה.
9. מחממים תנור ל-210 מעלות.
10. מחלקים את הבצק הקר לשניים -- מחזירים חצי אחד למקרר, ואת השני מרדדים, בין שני ניירות אפיה, לעיגול גדול, עד לקבלת משטח גדול מספיק לכיסוי תבנית בגודל הרצוי (18/20 ס"מ), כולל הדפנות.
11. מעבירים את עיגול הבצק לתבנית (או רינג), מהדקים ומדקקים את הדפנות.
12. דוקרים את הקלתית במזלג ומעבירים למקפיא למשך עשר דקות.
13. מניחים את התבנית בתנור ומנמיכים מיד את החום ל-170 מעלות. אופים למשך 15-18 דקות, עד שהבצק מזהיב קלות. מצננים.
14. חוזרים על פעולת הרידוד והאפיה עם החצי השני של הבצק.
15. כאשר הקלתיות מתקררות מעט, ממיסים שוקולד חלב במיקרוגל או על בן מארי.
16. מחלקים את השוקולד בין שתי הקלתיות. אם צריך, עוזרים לשוקולד להגיע לצדדים, כך שבכל טארט מתקבלת שכבה אחידה יחסית של שוקולד מומס.
17. מעבירים את שתי הקלתיות לתנור למשך כעשר דקות, על מנת לאפשר לשוקולד להתייצב מעט.
18. בינתיים מכינים את גנאש השוקולד המריר: ממיסים שוקולד מריר במיקרוגל או על בן מארי.
19. מניחים שמנת מתוקה בסיר בינוני. מבשלים על אש בינונית ומביאים לסף רתיחה.
20. כאשר השמנת מתחילה לבעבע, יוצקים מעל השוקולד המומס. מוסיפים מלח ומערבבים לגנאש אחיד. מצננים מעט, על מנת לאפשר לגנאש להסמיך קצת ולא להיות נוזלי מדי.
21. הרכבת הפאי: מחלקים את כיפות טראפלס השוקולד הלבן בין שני הטארטים (לא חייבים להניח את הכיפות מאד צמוד, משתדלים לפזר אותן בצורה אחידה על פני הטארט). יוצקים את הגנאש לתוך הקלתית, מעל הכיפות, כך שכל הטראפלס מכוסים. מיישרים לשכבה אחידה. מעבירים למקרר להתייצבות הגנאש, למשך חצי שעה לפחות.
22. אם רוצים, מקשטים בשאריות של בצק פריך ו/או טראפלס ו/או וואטאבר.

הערות/תוספות/שדרוגים:
  • אז כן, יוצאים שני טארטים בינוניים בגודלם. אתם יכולים לחצות כמויות ולהכין טארט אחד, אבל כנראה שתתחרטו על זה. אתם יכולים גם להכין טארט אחד גדול, בקוטר 24/26 ס"מ.
  • אני השתמשתי בגדלים בשני רינגים: האחד, קוטר 18 ס"מ וגובה 3 ס"מ. השני, קוטר 20 ס"מ וגובה 2 ס"מ. על פניו, הם אמורים להיות די דומים בנפח שלהם. הבעיה עם הרינג הנמוך יותר היתה שאחרי הקלתית, שכבת שוקולד החלב, וכיפות הטראפלס מעל, לא היה כבר יותר מדי מקום לגנאש השוקולד המריר, אז הוא נשפך לי החוצה וממש הציף את הטארט. המלצה שלי? אל תשתמשו ברינג נמוך מדי.
  • בעיה נוספת שהיתה לי עם הטארט הגדול יותר -- הכנתי את הגנאש פעמיים, ובפעם השניה כנראה לא נתתי לו להצטנן ולהסמיך מספיק לפני שיצקתי אותו לתוך הקלתית, מה שגם תרם לכך שהוא נשפך החוצה. אז שוב, היו סבלנים ותנו לגנאש השוקולד המריר להצטנן מעט לפני המזיגה.
  • לגבי הגנאש המריר: אני שילבתי בין שוקולד 53% של קליבו לבין 70% של לינדט, אבל זה לא קריטי. כך או כך, כן הייתי הולכת על שוקולד איכותי (זה נכון גם לגבי החלב והלבן), כי כל הטארט הזה הוא שוקולד-שוקולד-שוקולד, אז אתם רוצים להשתמש בשוקולד טוב שטעים לכם.
  • לי היו קצת שאריות בצק, אז רידדתי וקרצתי עוגיות קטנות בכל מיני צורות. גם השוקולד הלבן הספיק לי ליותר מתבנית אחת של כיפות, אז השתמשתי בתבנית של מיני לבבות לכל השאריות. בכל אלה השתמשתי לקישוט הטארטים, יחד עם כוכבי זהב קטנטנים. לא חובה, כמובן, אבל רעיון קישוטי נחמד.


אגב, שמתם לב שזה טארט ללא סוכר? זאת אומרת, אבקת סוכר ושוקולד זה לא נחשב, נכון? נכון. יופי.


טוב, אני חייבת לזוז. אסף עדיין מתאבל על הטארט האבוד שלו, מישהו צריך לנחם אותו...

8 במרץ 2017

ביסקוטי ריסז

בפוסט המאה סיפרתי לכם על כל מיני מילות חיפוש מוזרות דרכן אנשים הגיעו לבלוג.

(אני כבר לא ממש עוקבת אחרי זה, אבל נראה לי שעכשיו מגיעים אלי כבר בעיקר דרך חיפושים "משעממים")


במאתיים סיפרתי לכם יותר מדי פרטים משעממים ומיותרים ומביכים לגביי.

(יחסית לבחורה שמגדירה עצמה כביישנית, אפילו קנאית לפרטיותה, אני משתפת לא מעט, אה?)


כשמלאו לבלוג שלוש מאות פוסטים, הכנתי פאונד קייק חמאת בוטנים ושוקולד. ודיברתי על מה עשיתי בפוסט המאה ומאתיים, בדיוק כמו שעשיתי הרגע.

(אבל גיליתי שעשיתי את זה רק שניה לפני הרגע, כשפתחתי את הפוסט ההוא.. בשלב הזה כבר כתבתי את מה שכתבתי הפעם על הפוסט המאה והמאתיים, והתעצלתי למחוק ולהתחיל מחדש. אופס)


לא מזמן גיליתי שהפוסט הארבע מאות שלי מתקרב (כהרגלי, לוקח יותר ויותר זמן בין כל מאיית פוסטים -- הפעם שנתיים פלוס חודשיים), וניסיתי לחשוב מה אפשר לעשות לכבודו.


חשבתי חשבתי.


במקביל קלטתי שפורים מתקרב אף הוא, והעולם צריך לדעת שהכנתי ביסקוטי ריסז, כלומר ביסקוטי מפוצץ שוקולד וחמאת בוטנים.


חשבתי. הרהרתי. התלבטתי.


בסוף החלטתי שיאללה. רק הגיוני לחגוג את הפוסט הארבע מאות עם קצת שוקולד וחמאת בוטנים.


סליחה, מסתבר שאת השלוש מאות חגגנו עם קצת שוקולד וחמאת בוטנים.

את הארבע מאות נציין בעזרת מלא שוקולד וחמאת בוטנים.


נחזור למקורות. ועל הדרך, אתן לכם מתכון מעולה למשלוחי המנות שלכם.


אז ביסקוטי.


איזו עוגיה כיפית זו ביסקוטי, נכון?


קלה להכנה. יפה. יחסית בריאה. עם קמח מלא וסוכר חום והכל.


זאת אומרת.. זאת אומרת, יחסית בריאה אלא אם אתם מפוצצים אותה בממרח ריסז או חמאת בוטנים ובמלא מלא שוקולד צ'יפס ו/או חטיפי שוקולד וחמאת בוטנים.


הכנתי את העוגיות האלה פעמיים.


בפעם הראשונה טעמתי קצת ולא הייתי בטוחה אם העוגיות בכלל מתוקות מספיק. לקחתי קופסא מלאה לעבודה. כולם עפו עליהן. שתי בנות אפילו ביקשו ממני מתכון.

(אני עדיין צריכה לתת להן אותו באמת)


בפעם השניה, הכנתי אותן למשלוחי המנות שלי (שבועיים מראש, כי הכי כיף לאפות מלא דברים מראש, להקפיא, וברגע האמת להפשיר ולשמוח שיש לנו משלוח מנות עשיר מחד, ופריזר יחסית עני ובלתי מתפוצץ מנגד). הפעם כבר הבנתי שהעוגיות מאד מאד טעימות, ויישרתי בערך חצי תבנית.


מזל שביסקוטי הן עוגיות בריאות.

יחסית.


בקיצור.


פורים מגיע עוד דקה, אז אני לא רוצה לבזבז לכם את הזמן.


רוצו לקצוץ את כל הדברים השוקולדיים-חמאת-בוטנימיים שאתם יכולים להשיג - שוקולד צ'יפס, חטיפי ריסז, הכל הולך. מניסיון. משלוחי המנות שלכם יודו לכם.


ואנחנו ניפגש פה עוד שלוש-ארבע שנים, בתקווה, בפוסט החמש מאות (!!!).

(אנשים נורמליים לא חוגגים לעצמם דברים כמו ארבע מאות פוסטים בבלוג, נכון?)

(אה נכון, אנשים נורמליים לא פותחים בלוג מלכתחילה. הבנתי אתכם)


***
ביסקוטי ריסז
מקור המתכון: התבססתי על המתכון הקבוע שלי לביסקוטי.

כמות: 25-30 עוגיות בעובי של 1-1.5 ס"מ, תלוי כמה דק/עבה חותכים.

מצרכים:
140 ג' (1 כוס) קמח לבן
125 ג' (1 כוס) קמח מלא
1 כפית אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
3 ביצים גדולות
60 ג' (1/4 כוס) חמאת בוטנים/ממרח ריסז
50 ג' (1/4 כוס) סוכר לבן
60 ג' (1/4 כוס) סוכר חום כהה
30 מ"ל (2 כפות) חלב/מים (אני השתמשתי בחלב סויה)
200 ג' שוקולד צ'יפס/חמאת בוטנים צ'יפס/חטיפי שוקולד וחמאת בוטנים קצוצים/שילוב כלשהו

אופן ההכנה:
1. מחממים תנור ל-170 מעלות. מרפדים תבנית תנור גדולה בנייר אפיה.
2. מערבבים בקערה גדולה שני סוגי קמח, אבקת אפיה, מלח, ביצים, חמאת בוטנים, שני סוגי סוכר וחלב/מים.
3. מוסיפים שוקולד וחטיפי חמאת בוטנים קצוצים. מערבבבים עד להיטמעות.
4. מחלקים את הבצק לשניים. מעצבים מכל חצי ככר ארוכה ושוות אורך על צד אחד של התבנית. אפשר להרטיב קלות את הידיים על מנת לעזור בעיצוב הככרות.
5. אופים 10-15 דקות, עד שהככרות מתייצבות ומזהיבות, אך עדיין רכות למגע.
6. מצננים לגמרי, לפחות חצי שעה.
7. מחממים מחדש את התנור, הפעם ל-140 מעלות.
8. פורסים את הככרות בעזרת סכין לחם משונן לפרוסות בעובי של 1-1.5 ס"מ (או בעובי הרצוי). מניחים על רשת, עם הצד החתוך כלפי מעלה.
9. מייבשים בתנור למשך 10-15 דקות נוספות, עד שהעוגיות מתקשות.

הערות/תוספות/שדרוגים:

  • בפעם הראשונה הכנתי את העוגיות עם ממרח ריסז, בפעם השניה עם חמאת בוטנים. לא תאמינו, אבל אני חושבת שאני מעדיפה את הגירסא עם חמאת הבוטנים (אם כי ההבדל בטעם לא מאד משמעותי).
  • אגב חמאת בוטנים, אם משתמשים באחת תעשייתית, רצוי לחמם אותה חמש עשרה-שלושים שניות במיקרוגל, כדי שהיא תהפוך למעט נוזלית יותר ויהיה יותר נוח לערבב אותה לתוך הבצק. אם משתמשים בחמאת בוטנים טבעית, שהיא מראש נוזלית יותר, אין צורך.
  • לגבי התוספות: אני השתמשתי בטבלת ריסז, בריסז קאפס, וגם במספר חטיפי ריסז שונים. אה, ובשוקולד צ'יפס ממולאים בחמאת בוטנים. הכל עבד טוב. זרמו עם מה שיש לכם בבית ו/או אתם מוצאים בסופר.
  • המלצה שלי -- כשאתם מייבשים את הביסקוטי על רשת, הניחו תבנית (רצוי אחת מרופדת בנייר אפיה) מתחת, למקרה שיפלו לכם עוגיות במהלך האפיה. אתם מעדיפים שהם יפלו על התבנית מאשר על רצפת התנור. החתיכות האלה יישרפו ואתם תריחו את זה אחרי שלוש דקות אפיה של העוגיות, תרוצו בהיסטריה לתנור במחשבה שהעוגיות שלכם נשרפות, תגלו שהכל בסדר, אבל עדיין תתבאסו. אז שימו תבנית מתחת, טוב?


מעניין אם אני אלמד לצלם עד הפוסט החמש מאות. בעצם רגע, זה בטח יהיה עוד כל כך הרבה זמן, בטח לא יהיו יותר תמונות עד אז, רק הולוגרמות רובוטיות. אז שכחו מזה.